אופוריה זמנית

כשהדמיון עובד שעות נוספות, כרוב הופך למנורה (למי שזוכר) לימון מסתתר בין הפירות מתגלה כראש של אדם והלחם הקלוי מתחפש לפרופיל של גבר (לצערי לא מצליחה להוסיף את הקישורים) 

הפעם מעדן יולו שימש לי מצע לציור. לרב אני מצליחה לגלות בו יער עבות, לפעמים דמויות מוזרות והפעם בחרתי להשקיע קצת לשפר את מה שנגלה לי  ולשלוח לנכדים חידת בסגנון "הציור השבוע של הילד" שבמוסף ידיעות אחרונות והיה אהוב על נכדי הבכור בגיל צעיר יותר. 

אותי למדו שלא משחקים באוכל, מעניין מה היה קורה אלו היו מתירים לי להשתעשע בו.

אני כבר סיימתי את ההכנות, ממתינה לאורחים.

חג אביב שמח ומלא אור לכולם.