אופוריה זמניתשירה, פרוזה |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בין גבעות גבך
בין גבעות גבך, השתיים
ערוץ אהבתי זורם
ובין כפות ידי
נחה
מניפת רגלך
להפיח רוח
בהרים.
| |
פגישה (ריבאונד)
ואת
יושבת מולי
ומעיניך
זולגת אהבתך הנושנה
מתאדה
ומתעבה
מגבשת
מלח
לזרייה
על פצעי המגלידים.
ואני יושב מולך
ובין
אישון האדמה לְבָּבַת השחקים
רוח
רפאים מחוללת
את
ריקוד המת
להעיר
את האלוהַ הַכָּפוּת בדמיוננו.
ואת
יושבת מולי
ואני
מולך יושב
ובינינו
קברי אהבות
שגוועו.
14.3.14
| |
23.6.12
ולים
אין מנוח,
אין לו יום
וליל אין.
שב אל הגדה
כמו רומיאו
אל יוליה
שלו
להשיק את שפתיו בשפתי החול,
ללחוש לה מים
ובאדוות חרישיות להסיר
את עקבות הטומאה שעל גופה.
והים
בז לרוח,
לבו, לירח, גס.
שב אל הגדה
לשייף את גאוּת אהבתה
בשפל קנאתו
עד שלהבו יקציף
ויעלה בועיות לקורבן.
רומיאו שוֹב ישוב
שוּב
ושוּב.
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
