מתבקש כבר שאתקדם הלאה, לא לעולם פינטרסט אז צילמתי משהו וחתכתי, מה להגיד לכם? יצא לא משו...
לכן קבלתי החלטה שאצייר בעצמי, אלא שפינטרסט (די ניג'זים חייבת להודות) דופקים נוק, נוק, בדלת המיילים, מתפרצים לדלת פתוחה ועוד חבילת הודעות מכה עיני בסנוורים. הם כבר מזהים את טעמי האישי ולא מפסיקים להטריד.יתכן שאני המוטרדת המושלמת, הרי אני לא שמה לזה סוף, על אף הזמן היקר שנגזל ממני.
בין מיליוני התמונות (החוזרות על עצמן) מוצאת אובייקט לטעמי, משנסת מתניי, משחררת אצבעות, בוחרת נייר, סכין ומניחה על הלוח. משם הדרך ארוכה לפעמים סזיפית ולפעמים פחות (ולכן גם הפחות מהנה).
זנחתי לעת עתה את הקנבס והשמן, אפילו המילים המרקדות לי בראש מוצאות דרכן רק לדף טיוטות במחשב וכל כולי מקדישה לאהבה החדשה ששמה paper cut.
זה יעבור, אני יודעת, כי כמה אפשר?
כמובן שיש עוד, לא יכולה להעלות את כולן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
