אופוריה זמנית

הזמן זוכר לשכוח

את מרחץ הדמים

האדמה שוכחת לזכור

את בניה

ואדם רואה

את

עיוורונו

ובינה

אין לו

לבא אל עצמו

לשינוי.

24.6.14

הם
מתפללים לאלוהיהם

אנו
מתפללים לאלוהינו

הם
כורעים לכיוון מכה

תפילותינו
כשפנינו לירושלים

משגרים
את זירת הקרב אל החלל

אולי
תיפול הכרעה

במלחמות
האלוהים

אבל
אלוהים אדיש, לא ילחם באלוהים

שווה
נפש

ואלוהים
חכם לא יחכך ידיו

מול
אלוהים בר דעת.

אלוהינו
ואלוהיהם

מֵצֵרים
על איוולתם

של
צאן מרעיתם

ומברכים
זה את זה

 לשלום.