אופוריה זמנית

את טעם החול

והריח,

מגעו המעודן של אבק

המדגדג בקצות הנחיריים

כאבקה טהורה של טבק

זוכרת כאילו אתמול

איך

נטחן לקמח עד דק

ובחיך עַרַב לי הטעם

לְפִי נעם כממתק.

אולי כי מן העפר

ואליו...

                                     15.11.1990

פשטתי את מעיל

הזיכרונות

המעיק

עתה תוכלו לגשש אחר

שורות חוטי ערב              

לנבור בכיסיו                

הנסתרים.                    

ולמשש את התכים הכמוסים

שהכלבתי עד אמש.

- - - ועתה קר.