דבורה

בקר טוב .

מזמן לא התעוררתי כשהתמונות מהחלום שחלמתי היו כל כך מציאותיו בהירות וברורות .

החלימה היתה ממש לפני שהתעוררתי 

למעשה התעוררתי בבהלה כתוצאה מהחלום המוזר .

אני מרגישה שאני חייבת 'להוריד' אותו מעלי .  

אבק עלה מהשבילים המרוצפים , כאילו היו שבילי עפר , בגינתה של אמו של חתני .

קהל רב מלא את החצר .{חתונה שלה ?}

הגעתי למקום , הסתתרתי מכיוון שלא הוזמנתי .  

בהמולה שהיתה אף אחד לא שם לב שנכנסתי לדירה .

הייתי רעבה . מצאתי מגש מניר כסף והנחתי עליו בטטה חמה .

חתכתי אותה לחתיכות קטנות , על מנת שתתקרר.

גדרות ממוטות עץ רעוע היוו מחסום מהחצרות של השכנים .

בעודי מתכופפת , על מנת שלא להתגלות , זרם של אנשים , הלך לכוון מסוים בחצר.

הסתתרתי מחזיקה ביד אחת את מגש האוכל ובידי השניה את המעיל השחור שלבשתי על הפיג'מה ..

מבינות לכל הקולות קלטתי פתאום את קולו של בני .

עוד ועוד אנשים מלאו את כל החצר ואני עדיין מחפשת פתח מילוט .

לבסוף הצלחתי למצוא שביל שאף אחד לא שם לב אליו .

התחלתי צועדת לכוון ביתי .

אבל הדרך נראתה בדיוק כמו הדרך לתל אביב לביתה של הסבתא שלי ....