דבורה

סולימאן

מכל הביקורים אהבתי את הביקור של סולימאן . בואו היה גורם לי לרוץ בצווחת

שמחה לאמי ולקרוא לה שתצא לחצר כי הנה , הנה הוא הופיע . הוא לא הופיע

סתם  . היה משהו קסום בהופעתו .

 הוא הלך יחף לאיטו , לבוש בשמלתו הלבנה הארוכה , ראשו עטוף

ב 'כפייה ' מטפחת ענקית לבנה , מוחזקת ב'עגל' שחור . ה'עגל ' מין טבעת

גדולה  שזורה חוטים עבים שהתלבשה על ה'כפייה ' והחזיקה אותה .

 אחז בידו  חבל עבה ,שהיה קשור לצווארו עטור המחרוזות הכחולות של גמל  

מעלה גרה . הוא דבר אל הגמל וטפח כמה טפיחות  על  צווארו ואז כרע הגמל

על ברכיו הקדמיות כשהוא מטה את כל גופו קדימה . אשתו וילדיו של סולימן 

שישבו מאחורי הדבשת  , החזיקו חזק בשטיח הרקום שמתחתם , לבל יפלו .

הגמל  השמיע קולות משונים  ואז הוביל את גופו אחורה כרע על ברכיו

האחוריות והתיישב בכבדות על האדמה . הוא לא הפסיק לרגע להעלות גרה .

שיניו הצהובות בולטות ושפתיו המופשלות מזילות רוק.

אשתו של סולימן , ירדה מעל הגמל במלכותיות . אחריה ירדו שני הבנים .

היא לבשה שמלה שחורה רקומה בחוטים אדומים , ברקמת יד .

את ראשה עטפה במטפחת שחורה ענקית . פניה היו מעוטרים קעקועים כחולים

ונזמים ארוכים  עשויים כסף , השתלשלו מאפה .צמידים רבים השמיעו צלילים

ענוגים ,בכל פעם שהניעה את ידיה .

בעיני היא  היתה כמו מלכה של סיפורי  אגדות .

כל המשפחה היתה מגיעה לביתנו פעם בשבוע בערך , כששני הסלים משני

צידיו של הגמל עמוסים בירקות ואבטיחים .

אמא היתה מקבלת אותם בברכות בערבית . והם השיבו בברכות .

אחר-כך סולימן היה שוקל במשקל תוצרת בית את הסחורה שאמא קנתה .

המשקל היה עשוי משתי צלחות נחושת , קשורות בחוטים משני צידיו של מוט   

 עץ . ידית לאחיזה היתה נעוצה , במרכז המוט .

בצלחת אחת הניח ירקות ובשניה אבן , ששמשה כמשקולת .

בזמן שהוא טיפל בירקות , אמא  הלכה להכין להם ארוחת בקר גדולה .

כשחזרה , פרסה מפה  על האדמה כולם התיישבו  סביב למחבת ענקית שהכילה ,חביתה

מדיפה ריחות  של פטרוזיליה ובצל . אחר כך הוסיפה:

צלחת עמוקה עם עגבניות ומלפפונים  חתוכים גס ,פלפלים חריפים שלמים  ,

מבריקים משמן הזית ,ששפכה עליהם .

וגם פרוסות עבות של לחם שחור שחור מעשי ידיה להתפאר .

אחרי שסעדו את לבם , וסולימן קבל את שכרו , הוא היה מוסיף ירקות ופירות

לסל של אמא , בכמות יותר גדולה ונדיבה ממה שגבה בעבורו  כסף .

כזה היה סולימן .

הילדים הרימו מעל הברכיים את  החולצות הארוכות ,תיפסו ועלו על הגמל .

אחריהם עלתה אשתו של סולימן .

שוב התכופף הגמל קדימה ואחורה ישר את רגליו ונעמד .

היושבים על גבו  החזיקו חזק בשתי ידיהם  בשטיח ,על מנת שלא ליפול .

 סולימן נעמד לצד הגמל תופף על צווארו ביד אחת ובשניה אחז בחבל .

 הוא נפרד  בברכות מאמא וכן עשו אשתו וילדיו .