דבורה

מצפה רמון 22.10.2011

הייתי בבית של מני.

עודד שכב במיטה ועל זרועו הימנית שכב תינוק .

גם אורלי היתה בבית .בשלב מסוים [אם אני זוכרת נכון , היא החליפה לתינוק חיתול ] עזבתי את המקום . הייתי בדרכים , פתאום נזכרתי שיש לי תינוק  ואז ניסיתי במאמצים רבים לחזור. הגיע כמה שיותר מהר הביתה .

לא היו אוטובוסים ולא מוניות .התחלתי לרוץ במעלה רחוב עג'מי בכל כוחותיי

בגשם שוטף . הכבישים היו מוצפים . בשלוליות רבות נקוו מים,אבל אני ממשיכה לרוץ ללא הפוגה , כי שמעתי נהימת אוטובוס מאחוריי. איך שהגעתי לתחנה,האוטובוס ברח והנהג לא הסכים לעצור . המשכתי לרוץ כל עוד נפשי בי  מדאגתי לתינוק . אחרי מאמצים על אנושיים הצלחתי להגיע לבית של מני ולקחתי את התינוק .

בביתי התינוק לא הסכים לישון . גם לא על זרועי .

בכל פעם ירד מן המיטה והיה עלי לחפשו .שוב הופיעה אורלי לעזור , כשהתינוק בזרועותיי .

התעוררתי בחדר השינה של בתי , במצפה רמון.

 עוד דקות ארוכות ,בנים ולא נים ,עברו כל מיני תמונות לנגד עיניי , כמו בהזיה . 

אורלי כלתי ז'ל נפטרה  ב27.9.2011  ת.נ.צ.ב.ה

וזו הפעם השנייה מאז שנפטרה . היא פוקדת אותי בחלומי .