עצוב..עוד מעט זה נגמר
לא הספקתי לעכל את זה שאין יותר בית ספר, ובום נגמרה השנה.
למדתי על עצמי כל-כך הרבה, חוויתי דברים שלא חושבת שאי פעם הייתי חווה, ובעיקר הכרתי
אנשים מדהימים שעזרו לי לעבור את השנה הזאת בקלות.
פתאום להסתכל אחורה ולראות את מה שעברנו ביחד, כמו פאזל, כך גם אנחנו היינו.
באנו מקצוות הארץ, ילדות קטנות, שאין להן מושג בכל הנוגע לבישול, אורייתא, דירה, איך
לתפעל ילדים, איך להקשיב, ובעיקר איך הופכים להיות סבלניים.
למדנו כל-כך הרבה, וחווינו כל-כך הרבה.
אני אתגעגע..
לא חשבתי שהרגשות האלה יגיעו כל-כך מוקדם, הרי נשאר עוד פחות מחודש אחד בלבד.
אז זה סוף השנה, ואני פתאום מרגישה שלא הפסקתי כמעט וכלום, שיש לי עוד מה לתרום, ויש לי עוד מה לתת,למרות השירות האינטנסיבי שהיה לי אני מרגישה קצת שלא עשיתי כלום, למרות שיש הרבה אנשים שיחלקו עליי..
אז כמו ששותפתי לדירה כתבה לי-
זה לא הסוף, זה רק נגמר.
שנה שניה הנה אני באה:)