בתוך רשימת אנשי הקשר המפוארת שלי, יש שני אנשים (לא קשורים אחד לשני), שכל הזמן שולחים לי הודעות SMS.
אותי, אישית, זה מטריף. הם יכולים להתכתב ככה שעות, ימים, שבועות וכן הלאה והלאה.
בכל פעם שהטלפון שלי צורח צלילי הודעת SMS, בא לי לזרוק אותו על הקיר הקרוב, ואת החברים האלה לים, יחד עם הסלולרי המחורבן שלהם. מה קרה? יש לכם מה להגיד? תתקשרו דאמיט! אבל לא. הם ממשיכים וממשיכים, הודעות של מילה או שורה, שעמום אמיתי. ואני נגררת לתוך זה, כי פשוט נמאס לי להיות זו שמקבלת הודעה ומייד מתקשרת.
אולי הם פשוט קלטו את הקטע, (וכאן באה מחשבה ממש לא כיפית על החברים האלה), ומנסים לחסוך כסף. על חשבון מה? על חשבון מי?
חשבון הסלולרי שלי מגיע למאות שקלים. בחודשים טובים, אפילו ל - 800 ש"ח. על מה? על שיחות סתם.
אבל אני, כמו כולם, מכורה למכשיר הטפשי הזה.
ניסיתי לחשוב על כמה מעלות, והמעלה היחידה שיש בו (לדעתי), היא שאני כבר לא צריכה לזכור ספר טלפונים שלם בראש (מה שמשאיר מקום לאין סוף מידע לא רלוונטי אחר).
אם פעם זכרתי מאות מספרי טלפון, היום אני זוכרת מקסימום כמה מקשי קיצור לחיוג מהיר, עוד כמה מספרים חשובים במיוחד, ואת מספרי החירום: בעיקר את זה של המשטרה. סתם כי זה קל ונוח לזכור. זהו.
אולי עוד מעלה (או הרגל), זה להיות מקושרת בכל מקום ובכל זמן.
למה רק אולי? כי זה גם לא תמיד כיף. לא כיף להיות בשירותים ולקבל שיחות, ולא כיף שכל מי שרוצה מרשה לעצמו לשאול אותי איפה אני במקום לשאול אם אני פנויה בכלל לדבר איתו.
הסלולרי שלי נסחב איתי כבר מראשית שנות התשעים (של האלף הקודם). בהתחלה היה לי אריקסון קטן (קטן? זה כמו להגיד על תא טלפון באמצע לונדון שהוא קטן). אחר כך השתכללתי. באיזשהו שלב החלטתי שאת הדור השלישי אני לא מאמצת אל חיקי, ונשארתי עם מכשיר פונקציונלי ורוד.
אמא שלי: "איפה את?" ו"מתי את חוזרת?" או המשפט החביב עליה: "את לא חושבת שאת מגזימה?" (בדרך כלל מגיע אחרי 1 בלילה, כשאני מחוץ למיטה ומחוץ לבית). יש דברים שמשתנים רק במעט. היא לפחות לא מתקשרת לשאול אם לקחתי סוודר.
נדיר שאני שוכחת את הפלאפון שלי. במקרים הבודדים שזה קרה, הרגשתי ערומה ומנותקת. עד כדי כך התמכרתי. עד כדי כך אני זקוקה למכשיר הזה.
פעם, כשקבוצה קטנה ניסתה להתארגן ולמרוד נגד חברות הסלולר, נקבע יום מיוחד בכל חודש - בו לא מדברים בסלולרי. פחחח עליהם. נשברתי אחרי עשר דקות.
אולי יותר קל להפסיק לעשן.
סיל.