My Own Fairytell
היי קוראים לי יעל ואני בת 15 מתל אביב
קיצר החיים שלי בסדר אבל יש קטעים חח..
אז כנסו תגיבו ו.. תהנו |
| 6/2008
ill come back when you'll call me
מה אני יכולה להגיד נמאס לי לחלום עליו נמאס לי להרגיש שעשיתי את מה שעשיתי.. במיוחד שעכשיו הוא לא מדבר איתי..
עכשיו כשהוא יחזור לארץ הוא הרי לא יגיד לי שהוא פה.. וגם יובל לא יגיד לי שהוא פה..
זה מתחיל כהרגשה שגודלת לתקווה שהפכה למחשבה שקטה שהפכה למילה שקטה יותר והמילה הזאת גדלה וגדלה ואז הפך להיות קרב של בכי .. אני אחזור כשהוא יקרא לי..אין בכלל צורך להגיד שלום...
לצערי אני עדיין לא עומדת להגיד שלום..
עוד לא...במיוחד לא עד שהוא יראה את עצמו.. במציאות .. ולא בחלומות שלי..
ועכשיו השיר הזה גורם לי לבכות כי ככה.. אני צריכה לטוס מפה.. ודחוף.. אני כ"כ רוצה את זה..את ההרגשה של רחוק של החופש.. אני רוצה ניו יורק.. ומחזות זמר..וסרטים, ההתלהבות לראות דברים ישנים וחדשים והריגושים שבאים ביחד עם כל החוויות האלה.. וההרגשה של הטיסה.. כשאתה טס אתה יודע שעומד להיות לך טוב.. וכשאתה חוזר אתה יודע שאתה כבר רוצה למיטה שלך ולבובי חח..
אני רוצה שהוא יחזור באמת.. אני רוצה שהוא יענה לי.. אבל כמו שלמדתי היום.. דברים לא קורים אותו דבר פעמיים..
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
