מרבית האנשים הם אנשים אחרים. מחשבותיהם הם הדעות של מישהו אחר, חייהם הם חיקוי. תשוקותיהם - ציטוט.

אף פעם לא ידעתי שבן אדם יכול להשתנות תוך חודשיים בצורה טוטאלית שכזאת אני זוכרת את הקיץ שאחותי עברה תאונת דרכים ואושפזה לשנה,ואמא שלי שלחה אותי ל"חברים" בקרית אתא.

אני זוכרת איך באתי לשם ילדה בעלת תדמית של פריקית,שכל משעניין אותה זה לעשן לשתות,ששנאה אנשים חכמים ומנומסים ו ניסתה  "לחיות את החיים"

אבל אותה הילדה לא חזרה משם...חזרה משם ילדה אחרת ילדה שפיתאום הבינה שהיא לא באמת כזאת....אותה הילדה הבינה איך אפשר לאבד דברים תוך רגע והבינה את המשמעות של החיים לא סתם אומרים שעד שלא מאבדים לא לומדים להעריך את החיים,לאבד אבא וכימאת לאבד אחות+לחיות חודשיים במקום שלא טוב לך בו רחוק מכל האנשים שאתה אוהב זה באמת נקרא להבין את משמעות החיים.

בהתחלה זה התחיל שחברות שלה היו אומרות לה דברים כמו "ממתיי את כזאת חכמה?" זה המשיך  ל"תפסיקי לחפור או לחנך"

ונגמר בכך שכל אותן ה"חברות" שפעם הייתי בדיוק כמוהן והיינו עושים דברים משוגעים אותן החברות כבר משעממות אותי ואני אותן,נכון שאומרים שחברים אמיתיים יקבלו אותך איך שאת?

וואלה הבנתי שעד עכשיו חייתי בזיוף כי משום מה מתוך כל אותם ה"חברים האמיתיים" שהיו לי(והיו מלא) נשארו לי אוליי 2-3 שאני איכשהו מסוגלת לכנות אותם כך....

לא יודעת מה קרה אבל באמת שאלכוהול,סמים,בנים(במובנים מסויימים),מכות ורכילויות כבר לא מעניינים אותי,אני זוכרת איך בגיל 14 היו אומרים לי "חכי שתתבגרי ותקבלי שכל ואז תביני איזה טיפשה היית ותביני שיותר טוב להיות בחברת אנשים משכילים ולא בחבורת אנשים שמקללים שותים ומעשנים"

והם צדקו....אם הזמן התחלתי להסתקל על כל אותן ה "חברות" שהיו שתי טיפות מים אני,התחלתי להסתקל אליהן בזילזול,כל כך מגעיל בחורה שהולכת מכות,כל כך דוחה ילדות קטנות שמשתכרות עד מוות ומזדיינות עם כל אחד,האלו שלוכחים סמים בשביל "להנות מהחיים",האלו שמקללות כי חושבות שזה מגניב.

פאק למה אנשים לא מתבגרים :(

זה עצוב אני לא חושבת את עצמי בוגרת יותר אני קיבלתי שכל בגיל מאוחר כי אילו זה היה קורה לי לפני כ 5 שנים הייתי עכשיו מזמן בחברה של אותם האלו שמכונים "חנונים" והייתי יושבת ימים על גבי ימים ולומדת,ובטח שהיה לי עתיד מעל ו מעבר...

אומנם זה לא ככה אבל כן אני מרגישה שהתבגרתי יותר כיף לי לדבר אם אנשים שמבוגרים ממני בהרבה שנים,אני מקשיבה לחברות שלי בנות 15-18 והן נשמעות לי מגוחכות וטיפשות,ונראה לי שאפילו כתבתי פעם פוסט ממש דומה אבל פשוט אני לא יודעת אני באמת מבולבלת,

היום ישבנו בסיפרייה ואיך שהוא הגענו אם הספרנית שם לשיחה על לימודים וזה ואז היא אמרה לי משהו שחשבתי עליו הרבה,היא אמרה שכשתגדלי ונגיד תתחילי ללמוד משהו רציני או תעשי תואר את תמצאי בסביבת אנשים משכילים,ואז כמובן שחברים מהספסל שבשכונה זה טוב ויפה אבל את תביני את ההבדל כאילו ותביני שאת מעדיפה להסתובב אם אנשים חכמים,ועד כמה שאני חושבת על זה היא צדקה....אוליי עדיף שכימאת ולא יהיו חברים אבל לא להסתובב אם מישהו ולספוג את הזילזול שלו בגלל שאת "משעממת" לטעמם כי לא מעניין אותך החרא שלהם :(

אני לא יודעת למה שוב עולה לי הדיכאון הזה פשוט זה לא קל כשאת לא מוצאת את עצמך וכל אותן הבנות שחשבת שהן חברות אמיתיות פיתאום או עוזבות אותך,או מזלזלות.

כל כך הרבה דברים השתנו אומנם הייתי מופרעת אבל מבפנים היו בי הרבה דברים טובים היו לי תחביבים והייתי מציירת מלא מקשיבה למוזיקה נוראמלית,ואילו עכשיו נהייתי שטחית ומשעממת לצייר אני כבר לא מצליחה מקשיבה לאיזה חרא.

יותר מפחיד אותי מכל שאני נהיית כמו אמא שלי :(

אני אוהבת אותה והכל והיא בן אדם מדהים אבל היא בהחלט יותר מדיי חונקת אותי ואני יודעה שזה מדאגה,אבל אפילו בזמנים כאלו שאני מרגישה שהגעתי לשיא השלמות שלי היא ממשיכה לחנך אותי ולהגיד לי שאני לא עושה כלום בחיים ושלא מעניין אותי כלום ומראה לי שאני חסרת שכל וילדותית מדיי :(

זה פסיכולוגיה ואני מודעת שהיא גורמת שאני ירגיש ככה אבל אני לא יכולה לעות אם זה כלום דיבור פשוט לא עוזר יש לה את החינוך שלה וזה לא ישתנה,אבל באמת שאני לא רוצה את התכונות האלו בי אני מרגישה כל כך שטחית ומשעממת אומנם זה טוב שהתבגרתי אבל אוליי זה מוקדם מדיי?

אבל יאללה חלאס נמאס לי ככל שאני יותר כותבת ככה נהיה לי יותר חרא

חלק מהיום שלי היה מדהים כשיצאתי איתו,אוליי זה משאני צריכה כי נראה לי שיש סיכוי שזה בן אדם שאני צריכה לידי ובאמת הוא מדהים,וחשבתי שאני אחד האנשים המוסריים,האנושיים,שמבינים  והמנומסים וכל הבולשיט הזה,ומסתבר שיש עוד מישהו כמוני,אני לא מבינה מה רע להיות קצת יותר חכם,בלהתעניין בדברים קצת פחות שטחיים,בלהיות קצת יותר מנומסים ואנושיים,פאק אם הייתי קוראת את הכתבה הזאת לפני שנתיים הייתי יורדת שעות על אותה הילדה שכתבה את זה

ושוב אני חוזרת לזה טטוב חלאס הלכתי לחתוך וורידים!...

חחח כן בטח רק אני יאללה מקווה שיעבור לי למרות שזה לא יעבור כל עוד אני נמצאת בסביבת אנשים בגילי ת'אמת הגיל לא הכי קשור זה פשוט אנשים שהכרתי כשהייתי כמוהם ואתם יודעים שקשה לנתק קשרים של שנים ולהתחיל הכל מחדש ובמקומות שאני נמצאת אוליי כשאני יצא לחיים האמיתיים  זה יעבור לי :O

יאללה חלאס לחפור אני בטוחה שכימאת אף אחד לא קרא את זה כי זה ממש ארוך וחופר אבל לפחות פרקתי מטען רגשי :)

ובגדול היה היום טוב בחצי השני של היום כי בחצי הראשון זה ביצפר ופול פרצופים מטומטמים :/

:)