טוב אז ככה אתמול 4.12 חזרתי מהגדנע זאת הייתה החוויה של החיים!!!!
אני יספר לכם ע"פ הימים מה היה ואצרף תמונות.
יום ראשון:
מגיעים לגדנ"ע שדה בוקר בדרום ליד הקבר של בן גוריון,לאט לאט אנכנו יוצאים מהאוטובוסים ומשאריים את התיקים עובר אחד המפקדים ונותן בוקס ב בקתף ואומר לאיזה קבוצה כל אחד עובר,כמובן שכימאת כולם מקבלים קבוצה שלא רצו בכלל,אני נדפקתי בקבוצה של 3 בנות שכל הזמן התבכיינו והתלוננו ועוד 3 שבחיים לא רציתי להיות איתן,סף הכל היינו 8 2 בנים ו 6 בנות...
אחריי זה מתחילות התלונות שאנכנו לא רוצים להיות באותה הקבוצה אבל אין מה לעשות אנכנו מקבלים מפקדת חמודה בלונדינית קטנה מלאה קצת,המעבירה רושם של בן אדם כשוח אך סגור ולאט לאט אנכנו מגלים שהיא לא כזאת קשוחה.
ואז מתחילה המשמעת הצביאת כולם לעשות ח' ומתחילים לספור שניות וכשמגיעים ל 1 צועקים "תם הזמן הקשב המפקדת"
ואז היא צועקת "כולם מזהים את העמוד הכחול?" "כן המפקדת" אם לטעמה צעקנו לא מספיק חזק אז היא שוב חוזרת על השאלה ומתחילה להגיד שהיא עוד שנייה נרדמת.
ואז היא אומרת "לצורך העניין יש לכם 30 שניות ולכחת את התיקים ולהסתדר ב 2 שורות ליד העמוד" "30 שניות זוזו" "כן המפקדת 30 שניות ומתחילה הספערה לאחור"
לי התחילו ליפול כל הדברים מהתיק וכמובן שלא היה נח ועוד שכאב לי כל הגב בגלל שנפלתי יום לפניי :(
ואז היא מראה לנו את האוהלים המסכנים שלנו אם מיטות ממתכת ומזרנים דקיקים :(
ושוב אף אחד לא רוצה לישון אם הקבוצה שנתנו לנו אבל אין ברירה,אח"כ אחריי כל הפעילות זורקים על הרצפה מדים וכל אחד חוטף מכנס,חולצה,מימייה ומעיל, אני עם הראייה החדה שלי XD למזלי לכחתי מכנס אחלה וחולצה שהתאימה לי. כשחלק מהבנות נדפקו אם בגדים שגדולים עליהן ב 10 מידות.
בערב היה טקס והסמל,מ"מ,מ"פ,רס"פ נשאו נאומים כל אחד שיחק אותה שם מי ישמע "אתם לא תרצו להיתקל בי סתם ככה לא כדיי לכם להתעסק איתי" וכל הבולשיט הזה חחחח
במשך איזה שעתיים עמדנו בהקשב בדום ובנוח :(
הרגליים והידיים המסכנות שלנו לאט לאט איבדו את הרגשתם חחחח
אחריי זה חילקו תגים לכל קבוצה שלנו היה צהוב עוזר של המפקדת היה אדיר שקיבל את התג הכחול לבן שזה "יד ימינו של המפקד"
ואני הייתי ה א.מנהלות,אחראית הלוגיסטיקה שזה אומר שרק לי הייתי את הזכות מכל הקבוצה לדברנ אם הרס"פ פחחח קבוד עלק.הייתי אחראית אעל האוכל והמדים.
אחריי זה הייתה לנו שעת ט"ש והלכנו לישון ב 10 מכיוון שלא ישנתי ודיברתי אחת המפקדות הוציאה אותי החוצה,ואמרה לי כחי 17 שניות לרוץ עד השולחן ולחזור לפה לא תספיקי תעשי את זה שוב,חחחחחח אני עשיתי לה את זה בהליכה וצחקתי לה בפנים אז היא אמרה על זה שהלכת תעשי את זה ב 10 בריצה עשיתי לה את זה ב 8 בריצה קלה חחח
ואז היא התחילה לנאום נאומים אז גילגלתי את העיינים והיא אמרה על גילגול העיניים עוד ריצה של 10 שניות אז עשיתי גם את זה אז היא עושה לי נו כיף לך אני יכולה ככה כל הלילה אז אני כזה עושה לה בכיף זה יותר טוב מהאוהל הקפואה חחחח
אז היא עושה על תתחצפי אני כזה עושה לה אני לא מתחצפת אני עונה לך היא עושה אז גם על תעני! אני מתחילה לצחוק לה בפנים אז היא עושה אפשר להבין מה מצחיק אז אני כזה כל המשמעת הזאת מצחיקה אותי מה לעשות.
ואז היא עושה אם את לא רוצה שאני יוריד אותך כאן על 30 פקלים(שכיבות שמיכה)
אני כזה זה בסדר כבר התרגלתי מהיום.
ואז היא עושה יופי אוליי תפתחי פה שרירים.
ואז היא עושה אוליי להגיד לך בשפה הרגליה מזה פקלים אז אמרתי לה כזה בזילזול אני יודעת.
אז היא עושה יופי אני חושבת שרוסים לא כל כך סתומים עדיין,אז אני דפקתי לה מבט אז היא כזה עושה לי ועל תחשבי שאני יורדת על רוסים כי גם אני רוסייה,ואז היא עושה לי נו איך לעמוד פה ככה במקום להיות באוהל"החם" את עומדת פה ולאט לאאט מתקררת.\
עלק חם ישנתי אם מעיל צבאי שק שינה ו3 שמכיות ומתתי מקור יצאתי החוצה עשיתי ריצה וחזרתי ב 3 לישון חחח.
יום שני:
קמנו ב 5 וחצי :( על הבוקר סידור אוהלים,ארוחת בוקר(שחייבת לציין האוכל שם דווקא בסדר גמור לטעמי)
כל היום אכלנו בשטחים(היה לנו יום שדאות) קופסאות שימורים,לוף,ירקות בשימורים,לחם אם ממרחים וכאלו...
אחריי זה יצאנו לשטח חולות היה כיף למדנו פז"צ,זחילה אינדיאנית,שוגי הליכות ועוד כל מיני דברים מגניבים.
כמו מה עושים כשזורקים רימון,או כשיורים לכיוונינו שוגי הליכות צבאיות ולמה הן משמשות,שוגי זחילות,היו לנו תחרויות שכוללות שכיבות שמיכה,זחילות,ריצות,קצת שכל(משו שתלמידי נעמת לא יתברכו בו),ובסוף גם לא אמרו לנו את הציונים. ומי ניצח.(משבטוח לא הבצפר שלנו).
אחריי זה חזרנו עייפים והיו לנו עוד מסדרים ואז שיעור אם הסמל,שצחקתי אצלו והוא הפיל אותי על 20 פקלים אחריי זה לכח אותי לצד ואמר שאטני לא נראית לא בעייתית ואם אני לא רוצה לבלות אצלו את הלילה :O אז כדיי שאני יריגעה(וכשהוא אמר את זה זה לא נשמע טוב).
השיעור שלו לא היה מעניין בשבילי אף אחד כימאת אבל אני נהנתי כי הנושאים על הקרבי ממש מעניינים אותי יש סיכוי שזה הכיוון שלי פשוט.
אחריי זה מקלחת ולישון הלילה ישנתי ממש טוב וכולם ישנו כי היו עייפים אחריי יום מפרך שכזה.
יום שלישי:
למזלינו היה יום קל כי היינו כל היום בתוך המסגרת של הגדנ"ע כל היום למדנו לירות מ M16
למדנו על הנשק,בערב היה שיעור אם ה מ"מ שלימדה אותנו עוד יותר אני התנדבתי להראות איך משתמשים בנשק כל השיעור היא שאלה שאלות שידעתי תשובות ורק אני עניתי וסוף נמאס לה שאני לא נותנת לענות לאף אחד והיא אמרה כולם עונים חוץ ממרינה XDDD
יום רביעי:
המטווחים, אחריי האוכל יוצאים למטווחים הצוות שלי יורה הראשונים,כולנו מתיישבים מול המטרה שנתנו לנו(המטרה נמצאת 50 מטר מהמתווכח עצמו),כולם יושבים בהקשב(ידיים מאחוריי הגב ורגליים בישיבה מזרחית),ואז המ"מ צועקת "אוזנ יות הרכב" וכולנו חוזרים אחרייה,"למצב שכיבה עבור" ושוב אנכנו חוזרים אחרייה."מחסנית הכנס",מכניסים את המכסנית אם הכדורים וחוזרים אחרייה,ואז "נשק דרוך" כולם חוזרים אחרייה,ןאז היא נוגעת ל 3 אנשים ברגל והם יורים,לידי הייתה ה מ"פ איז קבוד חחחח והיא גם צילמה אותי,ואז כדור ראשון הוא כדור ניסיון ייורים ומצליבים את הרגליים,ואז אומרים החל אש,ומתחילים לירות בלי הפסקה(ומי שהיה קצת פיקח ישים לב שהם אומרים שאנכנו יורים 11 כדורים אבל זה ממש לא נכון יהיו מעטים מאוד שירו 11 כדורים הרוב ישימו לב שהם ירו רק 5-6 ואני הייתי ביניהם ואז הולכים לכחת מטרות וגיליתי שמתוך כל זה פגעתי רק 1 וגם לא בשחור עצמו אבל לפחות חוררתי את הדף חחח.
אין זה היה כל כך כיף וההדף מהנשק בכלל לא חזק.
יום חמישי:
היום האחרון הייתה לי הרגשה של עצב וחסר רצון מוחלט לעזוב,היו הרבה שיעורים בכיתה על טוהר הנשק וגם שם המפקדת אמרה"כאן זה לא שיעור פרטי ולא רק מרינה מצביעה" XDD
מה לעשות שהם לא ידעו דברים בסיסיים חחח או שסתם היה לי משעמם.
אח"כ נסענו לקבר של דוד בן גוריון,ובכל צוות קיבלו תעודות הצטיינות אחת הייתה של מצטיין הצוות,והשנייה חניך מצטיין של מחלקה עד עכשיו לא הבנתי איזו יותר גבוהה חלק אומרים ש החניך וחלק שהמצטיין,אבל אני קיבלתי חניך מצטיין רספקת חחחחחח
למרות שכתבו לי שם משפחה לא נכון :/
ואז עברנו בין כל ה מפקדים,המ"מ,רס"ר,סמל,וה"פ ולחצנו להם יד ו 4 האחרונים דפקו לי בוקס הכתף שחשבתי שאני איבדתי את הכתף חחחח
ואז סידרנו את החדר שלנו(אהה כה שכחתי לציין שיום שלישי מיכל שיכנעה את המ"מ שאני והיא נשן בחדר כפרה עלייה אז קיבלנו חדר משלנו ענקי ל2 לילות,ובאו אליינו לחדר בנים בשעת ת"ש ובבוקר היה צחוקים איזה יום אחד הם לא הסכימו לצאת מהחדר והיה 5 דקות לפניי המסדר אז לבשתי על הבגדים את המדים,ציחצחץתי שיניים ליד הדלת אם מים מממימייה חחח והייתי מוכנה תוך 5 דקות עמדתי במסדר!!! חחחח
ואז הכנו סנדוויצ'ים אם סלמי וקטשופ רק צוות 5 והמ"מ והמפקדים עזרו לנו היו צחוקים,אח"כ 5 דקות לפניי שעלינו על האוטובוס המפקדות פיתאום חייכו עליינו והציגו את עצמן וכל הצוות נקרא מצחוק לגלות שמאוחריי הנשים הקשוחות,עומדת אחת שהיא הליצן שם אחת שכל מילה שנייה שלה גורמת לצחוק,שנייה שהיא סנובית ברמות,והשלישית שלנו שהייתה סגורה מאוד ומופנמת.
אבל מהתחלה הן היו אחלה ועזרו לנו בהכל כמובן שכל המשמעת הייתה פוזה אחת גדולה!!
היה ממש עצוב לאסוף לפחות לי ורציתי להישאר שם באמת היה כיף להתנתק מהכל,אשקרה נהייתי מורעלת ונהנתי זאת חווייה אמיתית ולא נראה לי שאני ישכח את זה וזה רק נתן לי יותר רוח קרבית.
טוב אז עכשיו אחריי החפירה קבלו תמונות:
בגדול מתאימים לי מדים אבל בגדנ"ע לא נראיתי במיטבי כי לא היה זמן לטפח את עצמי אז תתעלמו.
ביום הראשון כשרק לבשתי את המדים 
סתם ככה חמוד חחח 
גם ביום הראשון תתעלמו תמונה מכוערת 
בחדר אוכל חח 
בואהל אם נרדין חחח 
תעודת הצטיינות(הם טעו בשם המשפחה שלי וכתבו קידר חח) 
בצד הימני קלטו את החור מהכדור XDD 
אני ומיכל בשעת ת"ש 
אני באיזה 10 בבוקר יש שמש וקר ברמות.... 
נרדין,ננסי,אני ואדיר 
אני,אדיר ומכיל משתגעים בחדר בשעת ת"ש
אני ואדיר אני הייתי א.מנהלות והוא היה יותר ממני העוזר של המפקדת 
במתווחים המ"פ צילמה יצאה חמוד.... 
הנוף אחריי השקיעה מדהים השמיים נהיים בצבע ירוק כזה רק חבל שבפלאפון שלי אי אפשר לראות את זה. 
שוב אני במטווח חח 
אני חחח 
אם נרדין 
סתם... 
בחדר אוכל 
אני 
טוב אז ככה עידכנתי את הבלוג כמה שעות טובות אז אנשים תגיבו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
\
כינוי:
†=]Voljitsa[=†