מי מגדיר מה נכנס לתיבת הדברים הטובים ומה לתיבת הדברים הטובים באמת?

האם זה החיים כשהם ממשיכים ואתה פשוט לומד ומכניס לפי מה שקורה

או שזה ההחלטות שלך, על מה לוותר ועל מה לא, מה מיצת ומה עוד לא, מה שווה להאבק עליו ומה כבר לא.

הרי אפשר תמיד לומר שהאשמה היא של מישהו אחר, אבל אם לא עשית עם זה כלום זאת לא אשמתך?

זה הזוי שדווקא כשהמצב כלכך משונה, טוב לי?

אני חושבת שבסופו של דבר אני אחליט, ועל חלק אני פשוט עדיין לא מוכנה לוותר וחלק בסופו של דבר פשוט יוותר עליי.

השינוי ותחושת הסיום כבר בפתח, אבל איכשהו נראה לי שלא יהיה כזה קשה למצוא את הדברים הטובים.

צריך רק להסתכל.

זאת מן תקופה כזאת של סיום ושל התחלה.

עצוב שנגמר, טוב שמתחיל

ובסופו של דבר הצלחתי בכל מה שרציתי, ואת הדברים החשובים באמת השגתי.

אז כן אני מרגישה שמיצתי את עצמי ואני גאה בי, ומשום מה אני לא מרגישה רע עם זה.

יש עוד כמה החלטות שכבר נלקחו רק לוקח קצת זמן להכיר בהם ואז כבר לייסם.

זה לא יהיה קל, אבל אני חייבת את זה לעצמי.

להת'3>