Horizon בחור קשיש העונה לעתים לשם אפק ולפעמים לא עונה בכלל.
נולד בגיל מוקדם יחסית וכבר בגיל שלוש היה בן ארבע וחצי. כמה קוים לדמותו:\//\/\\\/.
כל השאר שמור במערכת ויטופל בהתאם. |
| 2/2016
 ארבעים ומשהו
שלושים ותשע וחצי.
לקחתי אקמול.
כלומר, אני חושב שזה היה אקמול, כי הוא היה ורוד.
התעוררתי עם כאבי אצבעות מציקים בכתף והכרחתי את עצמי לשתות מהלימונדה שצצה לידי מתישהו. יכלתי באותה מידה לשתות מיץ של מלפפונים חמוצים. חוש הטעם שלי כולל עכשיו רק את הספקטרום בין מר למלוח. קפאתי מקור אז הפעלתי לי מפזר חום ותוך שעה נרדמתי לכמה דקות. בחלום מיינתי שוב ושוב את העוזרים של שרלוק הולמס כך שבקריאה אחת יכלתי להשיג את כולם. אין לי מושג מה זה אומר. עדיין קפאתי, אז חיברתי את מפזר החום לחשמל וזה קצת עזר.
הכל היה שקט באופן חשוד ותהיתי לאיזה ג'מבו הלכו כולם, אבל כשקמתי לשרותים, גיליתי שארבע בבוקר. גיליתי גם שלקום זה היה רעיון גרוע מאד. מדדתי חום. באוזן אחת ארבעים ובשניה ארבעים ואחת. אני כנראה שוכב יותר מדי באלכסון. האמת היא בדרך כלל איפשהו באמצע, אז בלעתי עוד אקמול. הוא באמת ורוד, אבל מסתבר שמה שבלעתי קודם היה חומצה פולית. יכל להיות יותר גרוע. בצהוב יש לי המון דברים מעניינים.
קשה להירדם עם מחשבות לא ברורות, אז שמתי לי אזניות ויוטיוב. אין לי מושג לאן זה המשיך, אבל מאז אני יכול מתוך שינה לדקלם שמות של מנועים ודגמי רכבות. אלמנתי טוענת שאני גם עושה את זה.
החום סוף סוף ירד (מארבעים נקודה ארבע לארבעים נקודה שתיים). כלומר רק באוזן אחת, בשניה עדיין ארבעים ואחת. חשבנו להזמין רופא, אבל בפעם האחרונה שעשיתי את זה אשפזו אותי, ותכלס אני יכול לישון יומיים בבית במקום יומיים במיון. ממילא יעשו צילום חזה וישלחו אותי הביתה. חיפשתי בגוגל צילומי חזה. אני חושב שהחום עלה קצת. אקמול? אספירין? ורוד? צהוב? כבד? כליות? אקמול ממילא רק גורם לי להזיע. מהכמות על הכרית יכלתי לתבל מאפיה שלמה, אבל רק אלוהים יודע למה אלוהים התכוון.
כנראה שנרדמתי קודם. אני כבר לא יודע אם חם לי או קר לי. אני זוכר את פירוש המילים, אבל זה כמו להסביר אקמול לעיוור. התעוררתי בבריכה שהזכירה לי את הימים בהם הייתה לי מיטת מים (עם חור). האזניות הפסיקו לעבוד. כנראה הזיעה קיצרה אותן או משהו. אולי גם התרופות יפסיקו לעבוד כי בריכה מחוממת היא לא מהמקומות המומלצים לאחסון תרופות (או מפזרי חום).
בכל מקרה כבר יש אור בחוץ. בזמן שמצמצתי, יולי חזרה מבית הספר ובאה להגיד לי שלום. מישהו בוכה בסלון. באמת זכרתי שהיו עוד. מדדתי חום ונרדמתי. חלמתי שאני מודד לעצמי חום ונרדם. ויהי ערב, ויהי ערב, החום נשבר, רק אותי צריך להרכיב מחדש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
