בגרויות קיץ תשס"ז- עברו!

היום הייתה הבגרות האחרונה בלשון, הלך לי טוב, וזה מה שגורם לי להרגיש יותר חרא, כי יש לי מגן דפוק!

משתלם להשקיע, אבל לפעמים נורא חבל שמי שאמור לשים לב לא רואה...

ת'אמת, נמאס כבר לדבר על הבגרויות העלה, אז אולי דיי? זה סתם גורם רק לכאבי ראש מיותרים.

נושא חרוש, וכמו שמישהי חכמה (אבישג) אמרה לי פעם (היום): "צריך לדעת להנות מהרגע",

וכמה שזה נכון.

באמת שלפעמים אני קצת כבדה מידי, פסימית, מרובעת, אז באמת הגיע הזמן שאני איישם.

אז החופש התחיל היום רשמית, וכנראה שנלך לקניון, לראות איזה סרט. מקווה שיהיה נחמד.

חוץ מזה, אני מוכנה כבר להתחיל ולמחוק דברים מהרשימה שלי (משהו בסגנון "קוראים לי ארל"). D:

חוץ מהתוכניות להיום יש לי כבר תוכניות לכל היום מחר.

כל הבוקר ואחה"צ עם אבישג החמודה, ואח"כ נלך לעזור קצת בתחנת מד"א החדשה.

אני לא מאמינה עדיין שאנחנו עוברים תחנה. זה כל כך לא נתפס.

אני מדברת כאילו אני נמצאת שם שנים, ובעצם הכל התחיל רק בחנוכה האחרון.

אבל בעצם המקום הזה, יש בו כ"כ אווירה ביתית(למרות שבהתחלה רק קיטרתי), פשוט אי אפשר לעזוב אותו.

ובאמת, אני מכירה אותו כבר הרבה זמן, זה לא מקום חדש, עוד מאז שהייתי צוציקית.

למרות כל העושר והפאר שהתחנה החדשה מציגה, ישן זה הכי, אחי.

איפה עוד נוכל לשבת שנמאס מהחדר מתנדבים?

לאיפה עוד נוכל ללכת לאכול או לקנות איזו שטות במכולת שנהיה רעבים?

איפה עוד נוכל להתפרע בלי שיעירו לנו על כל שהכל חדש?

התחנה החדשה לא תהיה כמו הישנה, והישנה לא כמו החדשה.

ומה שבטוח, אני לא אוכל יותר בימי שלישי בשעה 14:24 לרוץ מהבית ולהגיע בדיוק בזמן למשמרת.

אבל מה לעשות, כל סיום הוא התחלה חדשה ותמיד יהיה לי כיף לבוא לשם.

חופש נעים,

מריאן.