ידעתי שאני אהיה עצלנית מידי בשביל להמשיך ולהעלות תמונות בפוסט הקודם.

יכול להיות שזה יקרה מאוחר יותר.

טוב, מה שרק רציתי לכתוב כאן זאת תזכורת לעצמי:

להפסיק לדבר לעצמי בקול רם!

 לפעמים זה ממש לא טוב. ממש...

וחזרנו לשגרה. חודשיים של סבל מחכים לי, ומי יודע עוד מה יהיה?

מחכה כבר להתפרעות יולי.

ובחזרה לעבר, סדרת פסח הייתה מצויינת. רעל, רעל, רעל.

וכמו שנאמר: "חרא של סוס!"

ולתמונות. כי פשוט אין על זה!

השעה 5:45 וכולנו התייצבנו במתנס כופף. מצאתי שניה לתמונה, כמה דק' לפני שעולים אל האוטובוס בדרך לצפון.

כמה שעות מאוחר יותר, אריק ודניאל מצאו כמה שניות בין משימה למשימה להשתעשע במחנה שלנו.

ביום למחרת, כשסיימנו את מסע האלונקות דניאל עלה לקצת "עלה קרב"! (וכן, ראיתם את זה כבר כאן.)

לא רואים את כולם, אבל זה הכי קרוב שיש. צוות אחריי!