עוברת עלי תקופה מאוד תוססת.
תמיד קורה משהו.
גם לא כתבתי הרבה זמן כי פשוט לא הצלחתי.
עכשיו פתאום אני כותבת וזה יוצא ממני בלי הפסקה.
המון זמן שלא נחתה עלי המוזה.
כל התקופה הזאת כתבתי במחברת,באופן גלוי יותר.
שמות,הצבת יעדים לטווח הקצר והארוך.
אני עוד אמשיך לכתוב במחברת ואקווה למוזה לעיתים קרובות יותר
(כי דקל ממש אוהב לקרוא פה והעיר לי שהוא מתבאס שאני לא כותבת)
אפשר לומר שחיי האהבה שלי פורחים אבל יהיה נכון יותר לומר שתקופת הרווקות שלי פורחת.
אז מה היה לנו?
חבר של חודש.
נשיקה עם שני בחורים שונים בהפרש של 5 שניות.
חבר של שבועיים.
האמת שאני לא באמת קוראת לזה "חבר".
אני לא יודעת איך לקרוא לזה כי זה כן היה מוצהר ובפומבי אבל זה היה לתקופה כ"כ קצרה ואני בכלל לא קראתי לזה "חבר" אבל הם קראו לי "חברה" אז זרמתי עם זה...
וכמעט שכחתי את זה שהשכן שלי הציע לי סטוץ (הוא סוג של ערס לייט בן 33),זוג הציע לי שלישייה ולסבית המרחה עלי.
אכן תקופה פורייה.
הגעתי לכמה מסקנות בתקופה האחרונה:
*גיליתי שבחורים הם פחדנים.
*גיליתי שאני צריכה לסמוך על עצמי יותר.
*הבנתי שאני צריכה להפסיק לצאת עם אנשים מסוימים.
ועוד כל מיני דברים שאני לא יודעת כרגע איך לבטא אותם....
אני מתחילה ללמוד במרץ.
תואר ראשון פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
אני ממש רוצה להצליח ואולי גם למצוא איזה מישהו נורמלי על הדרך...
שלכם,
בת-אל
***עריכה***
ניזכרתי שנתנו לי כמה מחמאות ממש מגניבות בזמן האחרון:
1.שאני מוארת.
2.שאני ניראת שלווה.
3.שמרגישים את האנרגיות שלי.
4.שאני הבחורה היחידה ששמעו עליה רק דברים טובים.
עכשיו אני מרגישה שחצנית אבל יודעים מה?לא איכפת לי,מגיע לי לפרגן לעצמי מדי פעם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
