<פתח פוסט>

אח.. מסתבר שאני לא משהו במשחק הזה.

למרות שכל החוקים ברורים, ואין צורך במי-ישמע אתלטיות ו/או נסיון, אני בכל זאת מכשילה את עצמי.

כמה מצחיק.

או כמה עצוב.

מה שבאמת עצוב, או יותר נכון, מי שבאמת עצובים, הם האנשים שלא מבינים רמזים. ועוד יותר עצוב? אלו שלא מבינים בכלל. כשאני אומרת לבחור "זה לא ילך" למה לו להמשיך להתקשר ולסמס ולהתקשר מחסוי ומהבית ומהפלאפון של החבר? אה? כוסומו. עכשיו אני צריכה להפסיק לענות לחסויים ולמספרים לא מוכרים וזה קשה, אני אדם סקרן. אני תוהה מה יקרה אם אני אענה לו. <פתח טראומה> האם זה יהיה כמו הבחור הקודם ששאל "טוב, אז יש לך חברות שאת יכולה להכיר לי?" חה! אני לעולם לא אעניש את חברותי בפסולת האנושית הזו, וכשאמרתי לו לא, הוא הגיב "מה? לא יכול להיות שאין לך חברות". <סגור טראומה> <פתח פוסט-טראומה> אם אתם רוצים ליצור איתי קשר ואתם לא נמצאים בזיכרון של הפלאפון שלי, אתם מוזמנים להתקשר אלי הבייתה, ואם אינכם יודעים אותו, תשלחו מייל. מעכשיו אני קשה להשגה, ממש. <סגור פוסט-טראומה>

ויהי בוקר, ויהי ערב, יום שבת.

איה.

<סגור פוסט>