מאז הפך המזון למוצר תעשייתי, גל של אנשים גדולים החל מרעיד את האדמה בצעדיו הכבדים. אוכל מהיר, ג'אנק פוד, אוכל משומר, אינטסטנט והמון קינוחים שיוציאו לכם רק ריר מבין השפתיים.
האוכל הטבעי והבריא יותר תפס סטיגמה, לחלוטין לא מוצדקת של "אוכל לא טעים". ואם לא מספיקה הסטיגמה הנוראה, אז הכנה של מרק מיניסטרונה מעולה בשעה וחצי (כולל הבישול) נראית גם כבזבוז זמן לנוכח המנה החמה שנמצאת בארון במרחק 3 דקות.
היום, ניראה שמסתיים עידן ה"זה טעים מה אכפת לי" ומתחיל עידן ה"בואו נוריד במשקל".
על פני השטח זה ניראה מעודד: פחות שמנים = פחות מחלות לב, יותר כוח אדם נמרץ במשק, יותר מקום באוטובוס ובמעלית.
במחשבה יותר מעמיקה: זה לא פחות גרוע.
עוד תפיסה מוטעית היא שהמילה דיאטה, אותה מילה מופלאה השגורה בפי כל שטוחה בת 12 משמעה הורדת משקל. אז לא. דיאטה זה בעצם אורח חיים. אם ניתן לזה פרשנות אישית אז זה שינוי אורח חיים, לאורח חיים יותר נכון. דיאטה זה לא דבר שעושים ומפסיקים, דיאטה זה דבר שחיים איתו, לכן דיאטות חלבונים או פחמימות לא נחשבות כלל דיאטות בעיני, כי השפעתן לטווח הארוך קטלנית.
ברור מאליו שלהיות שמן זה בכלל לא בריא, אבל מה שלא ברור שגם להיות רזה מדי זה לא בריא. פולחן הגוף הדקיק מטעה המון נשים צעירות, שחושבות שמידה 40 זה סכנה בריאותית שיש לסכל, ופוצחות בדיאטות מייסרות שפוגעות בבריאותן. כמו כן אדם רזה אינו בהכרח בריא. אדם שמן (הכוונה בקיצוניות) הוא לא בריא בוודאות, אבל המשפט ההפוך לא תמיד תופס. גם לאנשים רזים יכולות להיות בעיות כולסטרול או כל מיני בעיות בריאותיות אחרות מתזונה לקויה.
להיות מאוד שמן זה מסוכן, וכן, עדיף ואף חייב לרזות. אבל גם לרזות יש דרך.
אני מעולם לא עשיתי דיאטה על מנת לאבד משקל ואני לא יכולה לתת טיפים מנסיוני, אבל אני יכולה לתת כמה נקודות לדיאטה שבנוסף למטרת המשקל ישנה גם מטרת בריאות לרזים שביננו.
- אסור לרזות מהר: התכנית "לרדת בגדול" שמעודדת ירידה בלתי מבוקרת במשקל בעצם מביאה על המתמודדים שם בעיה אסתטית קשה. בגלל ההשלה המהירה של הקילוגרמים העור באזורים כמו הבטן והחזה לא יספיק להתכווץ והם יוותרו עם עודפי עור מידלדל ומכוער. ככה שגם אם הם רזים, חולצת בטן זה לא משהו שהם יוכלו לשים עד שלא יפנו לטיפול פלסטי שיסיר את עודפי העור ויתפור מחדש את כל האזור. ירידה מבוקרת ואיטית תאפשר לגוף להסתגל טוב יותר והעור יראה יותר מתוח וצעיר.
- המשקל הוא לא מדד טוב: שוב, התכנית "לרדת בגדול" מדיחה משתתפים על סמך משקלם בלבד. צריך לקחת בחשבון שרקמת שריר כבדה יותר מרקמת שומן. עדיף לקנות מד משקל המחשב גם את אחוז השומן בגוף. המכשירים הביתיים אמנם לא מדוייקים, אבל אין צורך לדקדק על הגרם. דיאטה טובה צריכה להיות מבוקרת בפעילות גופנית, דבר שיגרום להעלאה של מסת השריר וירידה של מסת השומן. אם אתם יורדים לאט במשקל אל תחמירו עם עצמם, אולי פשוט התחזקתם. אם לא בראש שלכם לקנות מד משקל משוכלל, אפשר פשוט לקנות סרט מדידה או לקנות/להוציא מהבוידעם "ג'ינס מטרה"
- אוכל הוא לא אויב: גם לא שומן ופחמימות. כל אבות המזון דרושים לקיום החיים ואי אפשר להתחמק מהם. הטריק הוא לאכול מהכל, אבל לאכול קצת. קחו בחשבון שיש סוגים רבים של שומנים ושמנים וחלקם בריאים מאוד, קחו לדוגמא את האומגה 3 שנמצא גם באגוזי מלך ובשמן זית. הערך הקלורי של אגוזי מלך גבוה, אבל תרגישו חופשי לאכול קצת כל יום. המפתח הוא לאכול במידה. גם יותר מדי מהאומגה 3 הזה יכול ליצור בעיות בריאותיות בלתי מבוטלות.
- ידע כללי: תלמדו קצת מה אתם עושים. אל תעשו שטויות. ויטמינים ומינרלים דרושים לפעילות המטאבולית בגוף ונמצאים בעיקר בפירות וירקות, פחמימות הן מקור האנרגיה של הגוף שבעודף הן הופכות לשומן ונמצאות בסוכרים למינהם, לחם, אורז, תפו"א... חלבונים הם חומרי הבניין של הגוף ונמצאים בעיקר במוצרים מן החי (בשר, חלב, ביצים). סיבים תזונתיים הם פשוט מולקולות ענק שהגוף לא יכול לעכל, בקיבה הם סופחים רעלים ומקנים תחושת שובע, בסוף הסיבים יוצאים מה*חת. כולסטרול זה לא בריא (יש כולסטרול טוב ורוע, עזבו ת'זה רגע). כולסטרול מגיע מהמזון, אבל רוב הכולסטרול נוצר בעצם בתוך הגוף, בכבד, משומנים רווים. אז אל תאכלו את הטריק של "מרגרינה בלי כולסטרול" כי מרגרינה טחונה בשומן רווי והופכת לפצצת כולסטרול. עדיף לאכול חמאה. זה גם טעים יותר
- דיאטה במישור הפסיכולוגי: הסעיף החביב הזה ניראה לי הכי הכי חשוב בכל התהליך, אז אני פשוט יפרט עליו בנפרד.
שנו את תפיסת העולם
בהתחלה התחלה ציינתי את הסטיגמה על המזון הבריא שנחשב לא טעים. כשראיתי מישהי בטלויזיה בוכה כי במסגרת הדיאטה היא לא יכולה לאכול את השוקולדים והעוגיות שלה, נחרדתי קשות.
אנשים, אוכל טעים יכול להיות עשוי מחומרים בריאים.
אם תחפשו טוב תמצאו מתכונים שמיימיים בלי אבקת מרק עוף או בלי טיגון בשמן עמוק.
תפיסה מרגיזה היא שדיאטה זה עונש. זה סבל. לא. מדיאטה אפשר להנות. להכיר אוכל חדש ולא פחות טעים. ספורט אפשר לעשות בקבוצות או עם אוזניות שיזמרו מוזיקה טובה.
עוד משהו חשוב זה ההדרגתיות.
תקציבו לעצמכם מנות קטנות של מתוקים או סתם חטיף מלוח ולא בריא. מיני טעמי פעם ביומיים או כוס גלידה פעם בשבוע עוד לא הרגו אף אחד. אם תעמיסו על עצמכם את ההרגשה של כבלים וסבל אתם בסופו של דבר תישברו. ניסיתי להמנע לגמרי ממתקים ובסוף עליתי במשקל. כל שינוי צריך להיעשות בהדרגה, ותמיד מגיעות לנו "מתנות". עכשיו אני אוכל המון ירקות (בתור סלט) ומוצאת את כל החטיפים בכלל לא אטרקטיביים. גלידה אני אוכלת מדי פעם בכמויות מוגבלות וטוב לי. אני לא מרגישה שאני מפסידה. צריך להבין שזה לא הפסד, לטבע יש מה להציע. ענבים זה טעים, לדוגמא. אבטיח קר קר יותר טוב מארטיק קרח. עוד משהו שחשוב להבין שכמויות קטנות של ג'אנק פעם בהרבה זמן זה מותר. רק תנסו להימנע מהדברים האלה כמצרך יומיומי ובסוף תראו שזה הרבה יותר קל.
בפעם הבאה מתכונים קלים להכנה מאת אמא,
איה.
הערה: אני לא הוסמכתי כדיאטנית, אני לא איבדתי מעולם יותר מ-5 10 קילו, אני רק הסקתי את המסקנות המתבקשות מקריאה ולימודים כחובבת דיאטניקה מושבעת. אם אתם רוצים להתחיל דיאטה באמת אז רצוי להיוועץ בדיאטנית (אני לא שוביניסטית אני פשוט לא יודעת אם יש כזה דבר "דיאטן" בזכר). מצד שני אל תזלזלו בי, למרות הגיל וחוסר ההשכלה הרשמית אני דיי מתמצאת בתחום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
