טוב..אז היום יש שלג בירושלים..משמע כל עם ישראל מצא תירוץ למה לא ללכת לבצפר:)

וגם אני לא הלכתי לבצפר..(אחרי התייעצות מעמיקה עם אורי..)

בכל אופן רציתי לאמר תודה לאלו שהגיבו למטה..באמת..היה חשוב לי..לפעמים אתה רק רוצה לשמוע(או לקרוא במקרה הזה) את הדברים כדי לדעת שהם נכונים..

טוב..למי שתהה עד היום למה אני לא הגבתי לתגובות זה היה מסיבה מאוד פשוטה...שאז מספר התגובות היה עולה והייתי חש מקובל P:...בכל אופן..אני חושב שאני אתחיל להגיב לתגובות מה אתם אומרים?

אז איפה היינו...תודה..לאנשים האלו שכל כך יקרים לי..וכנראה שאני גם יקר להם..

יש לי בקשה אל הקוראים בבלוגי הצנוע..

בבקשה..באמת בכל לשון של בקשה..אל תגיבו ב"ללא שם" פשוט אל..זה מחרפן אותי..ומעכשיו תגובות בללא שם ימחקו...

אני שונא להתחיל לחשוב מי זה יכול להיות...עדיף שלא תגיבו ולא תגיבו בעילום שם..

זה מעצבן אותי..זה מחרפן אותי..כי כלכך אכפת לי..אז אם אני באמת חשוב לכם כמו שאתם אומרים..תתחשבו בזה..

מה עוד אפשר לכתוב בבלוג חסר הטעם הזה...

הו כן..

קריירת השירה שלי מתחילה רשמית...אני מתחיל לשיר יותר במגמת מוזיקה..ונקווה לטוב אה?.. יהיה קונצרט עוד חודש.. ואני מקווה שהוא יהיה טוב ושאנשים יאהבו את איך שאני שר..תאחלו לי בהצלחה אה?..

בשישי שבת הייתי אצל מתן הבן דוד הכי הכי בעולםם..אחח כמה אני אוהב אותו..היה לו יומולדת.. ואמרתי לו מזל טוב איזה מיליון פעם...אז אני אחסוך את המזל טוב פה..

היה כיף!..ואז בדרך חזרה הייתה לי את הנסיעה הכי הזויה בעולם...(או לפחות לא בדיוק רגילה..)

חיכינו לאוטובוס אני ובת דודה שלי(אחות של מתן) וכשהוא הגיע ירדתי מהאוטו והתכוונתי לעלות לאוטובוס...

כנראה שהוא התמלא לכן הנהג החליט שהוא לא מעלה יותר ומתחיל לנסוע..כשבטעות נפל תיק כשהוא סגר את תא המטען..

הוא החל ליסוע ואז כולם צעקו לו שנפל תיק אז הוא עצר ופתח את תא המטען ואת הדלתות ואחת מאלו שחיכתה איתי לאוטובוס (וגם לא הבינה למה הוא מתחיל לסוע בלי להעלות אותנו) צעקה לו...אפשר לעלות מאחורה ואני אשלם אח"כ?

אז הוא אמר שכן..ועלינו..

עכשיו..היא יותר נמוכה ממני ונראית בגיל שלי..אבל מסתבר שהיא בצבא..ומבקרת חברה שלה..וזה הכי הטריף אותי באוטובוס..

בסופו של דבר מצאתי מקום לשבת (אחרי שחלקתי כיסא איתה..חמודהP:) והתחלתי להתכונן למתמטיקה..(להתכונן למתמטיקה באוטובוס זה אחד הדברים..חחח..

אממ..אח"כ עלו בנות ועמדו לידי כי לא היה מקום..וככה דיברנו וזה...ושוב..שירות לאומי..

מה דפוק במדינה הזו..למה כולן נראות בגיל 16-17??...בכל אופן המשכתי לפתור עד שנתקעתי בתרגיל...התקשרתי לחן לעזרה..

והוא לא הצליח לעזור לי כלכך ועד אז כבר הגענו למרכזית ירושלים..

לפתע זו שישבה לידי שלא החלפנו מילה כל הנסיעה טופחת לי על הכתף אז הנחתי שהיא רוצה שארד כדי שהיא תוכל לצאת...אז אמרתי "כןכן אני יורד רק רגע" אז היא אומרת לי..."לא, פשוט דילגת על משהו בתרגיל..אם תרצה כשנרד אני אסביר לך"

וככה ירדנו והיא הסבירה לי ב5 דקות מה הייתי צריך לעשות ולמה לא הצלחתי..ואז היא הלכה..

הדבר הזה חיזק משהו שהאמנתי בו עוד הרבה לפני כן...

הגורל..מפגיש אותנו עם אנשים על מנת שנלמד מהם דברים...לקחת קצת מכל אחד (לא פיזית כן? עוד תגידו שאני גנב..).. כל אדם שיוצא לך לבוא במגע איתו יכול ללמד אותך משהו חדש..אפילו אם זה לכמה שניות..הוא יכול לשנות את העולם שלך (טוב לא עד כדי כך אבל הבנתם את הרמז..)

כל יום אפשר ללמוד משהו חדש מהמקום שהכי פחות ציפית ממנו...ולפעמים האנשים שיכולים לשנות את מה שאתה חושב אלו אנשים שאתה בקושי מכיר..

זה שווה מחשבה לא?

טוב נו אתם בטח הפסקתם לקרוא בפסקה הראשונה..אבל הנה תמונות של הערפל משבוע שעבר=]

עד כאן העדכון..תגיבו..אוהב את כולכם=]

רני

אחח..חתיכת תקופה..

פתאום מלשבת שעות מול המחשב.(טוב לא כלכך הרבה אבל בכל זאת..)..השבועות האחרונים נהיו ממש עמוסים..מלא פעולות..אימונים שהתחלתי ללכת אליהם (כדורעף, יאיי)..וגם מלא מבחנים :|..

אני אוהב את זה...

התחלתי להשקיע בקריירת השירה שלי P:...אני אמנם לא שר יפה אבל אם אנשים אוהבים את זה..אז למה לא?..

הצטרפתי למוזיקה מעשי..וגם הופעתי בטקס..(היה לי ממש גרוע...התבאסתי תחת!) ועכשיו אני מקווה רק להשתפר..

אני אופיע בקונצרט של מגמת מוזיקה..עם שיר יפה יפה..

-

אני שונא את התחושה הזו.. כלכך שונא אותה, את הלבד הזה..

ולחשוב שאם אני לא על המחשב אז אני פתאום נשכח מכולם..ובכלל.. למה זה צריך להיות אני ששומר על הקשר..

אני לא יודע למה אני כותב את זה פה...אולי כי אני רוצה קצת צומי..ואולי סתם כי בא לי שמישהו יקרא את מה שעובר לי בראש..

כי..למען האמת לא מזיז למישהו..

טוב..אני לא יודע למה זה ככה...אבל אם זה מה שאני צריך לעשות כדי לשמור על האנשים הקרובים אליי איתי..זה מה שאעשה..

למרות שזה מעייף,מאכזב,מעצבן...הורג אותי מבפנים..

הם חשובים לי, אני צריך אותם...צריך להרגיש שהם צריכים אותי.

חשוב לי, אני צריך משהו..ולי זה משנה..

אני אמות בשביל אנשים מסוימים..רק כי אני כלכך אוהב אותם...הלוואי שהייתי מרגיש שזה הדדי עם מישהו אחד לפחות...

אבל לצערי אני לבד פה..

לא נורא, הסתדרתי לבד עד היום..ואני אמשיך להסתדר..

אני חזק. אני יכול. נכון?

ועכשיו..שיר=]..או לפחות קטע ממנו..

                                                                 לבדי - הראל מויאל

ואולי הכל יחלוף עם הרוח כמו קטע מסרט ישן לספור רגעים ולברוח מהזמן ואולי, אולי יהיה בי עוד כח ולו רק לרגע אחד לנדוד כמו אבק עם הרוח עכשיו כשאני כאן לבד

לבדי מתחבט מתלבט מאהבתי משתוקק מתנתק מתאוותי שמכה נאבקת אוחזת כדי לא לרעוד עוד

לבדי, גם כשאת מחבקת יקירתי לבדי גם כשאת מזכירה שביחד הרבה יותר קל לשרוד

איזה שיר אירוני...והבית האחרון...שהוא לבדו..אפילו כשמחבקים..אפילו כששם פיזית..לבד..בלב..

יהיה לי כוח..אני יודע שיהיה לי..

אני לא אחד שנופל, לא אחד שיוותר בקלות...אני אעבור את זה..

אבל כואב לי..

לבד לי..דאמיט..

ועכשיו..השיר שאני כתבתי...שכתבתי אותו מזמן אבל הוא מתחבר לנושא..אז..למה לא..

(שיר ללא שם עדיין) - (רני בשבילכם:] )

בימים של חורף שוב יושב וחושב על מה שכואב כי בערך תמיד יש לי רק אותי להתמודד איתי

כי אף פעם לא היה לי מי שיציל אותי מעצמי תמיד ניסיתי לדאוג שאף אחד לא יפול עד כמה שאני יכול

פזמון: זה רק אני והלבד שלי כי זה.. לא משנה כי אפאחד לא מסתכל לא רואה אותי נופל

ושוב הכל נראה כאילו שדבר לא ישנה את זה שגם אני צריך יד שתחזיק חזק ולא תיתן לי ליפול גם שהכל סביב רועד אני אקום ואצעק בקול

פזמון

וכשהשמש תזרח מחדש הם יגיעו אחד אחד הם יופיעו כך לאט יהיה להם אכפת ופתאום הלבד כמעט ונמחק כשהם פה

וביחד נשיר בקול גדול כדי שהשמש תבוא ותאיר את הכל תבוא השמחה יעלם לו השכול והים משחור יהפוך לכחול

אני לא משורר או משהו..

וזה היה פוסט עלוב מבולבל ומעפן..שמתאר כמה..

איףף לא משנה..

לאב יא

רני

נ.ב - תמונות שציירתי P:

טוב..אז כמו שכולנו יודעים לא עידכנתי פווול זמן...בהתחלה כי לא היה לי כוח..ואח"כ כי המחשב לא תיפקד...אבל עכשיו אלון סידר אותו קצת..אז אפשר לעדכן...

אוףף..אני תכף אלך לישון עכשיו..

שקוע במחשבות, עליהן.

התקשרתי אליה, היא נשמעה רע.. הלוואי שהיא הייתה מספרת לי מה עובר עליה..

(ועכשיו ברקע יתנגן: "ספרי לי מה עובר עלייך, את כל מה שחבוי בך ונרדם..")

הלוואי, שיכלתי להציל אותה...שזה יהיה אני ולא היא...מגיע לה יותר..הגרסה המדהימה שלי...

והשניה לא ענתה..לא דיברתי איתה כבר כמה ימים..אני מתגעגע...

אני מתגעגע אל השתיים האלו מאוד מהר. הן לא מבינות כמה הן חשובות לי, ושום דבר אחר לא ישנה את זה..

תעשה שיהיה להם רק טוב...הלוואי...רק את זה..ומצידי שהעולם יתהפך..

כבר כמה חודשים שרציתי לחזור לפה, לחזור לשפוך את מה שאני חושב ולתהות מה יגידו על זה..

יש לי המון להגיד...אז שווה לחזור לפה מידי פעם אה?..

ואגב, שכחתי לברך את עצמי...

"מזל טוב על ה8500" :)

שיהיה רק טוב, ושיגמר החורף הזין הזה...שיבוא הקיץ.. והכל יתחמם..הכל טוב כשחם..

תתעלמו מהעיצוב הזה, כןכן זו הייתה סתם בדיקה של הפרו..אין לי מושג איך משתמשים בחרא הזה..תאחלו לי בהצלחה=]

ועכשיו, קבלו תמונות מגניבות מגניבות שצילמתי בפלאפון=]

מסתבר שיש קרח במעלה אדומים...אם רק היו עננים היה גם שלג..אבל לאא...

כןכן..תמונות יפות..

וזהו..מאוחר.צריך לישון...

למות עד שהכל יגמר..רק עד אז..ואז לחיות.. נשמע רעיון טוב לא ? =]

עריכה-פריצה- 19.1.08  15:20

לא רציתי לכתוב לך פוסט חדש, כי אולי בא לך להשאיר את הפוסט הזה.

ידעתי שמתישהו אני פשוט אפרוץ ואכתוב לך משהו.

רני, אתה בן אדם טוב כפרעלייך, ואני אוהבת אותך, באמת.

אני מצפה ממך ליותר מידי ובסוף מתאכזבת. אבל זה רק בגלל שאני כל כך אוהבת אותך.

ציפיתי שתהייה פה כל הזמן, בכל רגע קשה... שכחתי אפילו שזה כולה רשת אינטרנט מסריחה.

קל להיקשר אלייך כי אתה בן אדם מיוחד. בשבילי אתה ייחודי ומיוחד.

אני יודעת שיעבור עוד זמן רב עד לרגע שבו אראה אותך,

אבל לדבר פה ושם זה גם נחמד.

אל תכעס שהתרחקתי, אבל זה פיתרון טוב.

שתדע שאני מעריכה את הדאגה שלך, אבל היא לחינם.

חבל שתבזבז את הזמן שלך על דאגה שלא תועיל לך.

אוהבת המון,

אישתך.

עריכה נוספת 16:00.

שמעו, היה פה ניסיון לעיצוב חדש

וזה יצא זוועה לא נורמליתXD

רני אל תהרוג אותי שוב. לול. ותעיף את התמונה בכותרת בהזדמנות

אני זזתי לעשות משהו מועיל שלא ניקרא 'להרוס בלוגים'.