שלכת

אמממ לכל הקוראים בבלוג- אני עוד יכתוב פוסט מש"צים והתגעגעות לכולם...

אבל זו ההזדמנות האחרונה שלי לקוות שהיא תראה את המכתב שכתבתי לה....

תבינו אותי..

אה.. וזה גם קצת מאוד אישי אז לא נראה לי שתבינו הרבה.. אבל אם תבינו.. אז שזה ישאר פה בינינו...תודה.

היי..

הבטחתי מכתב נכון?

הבטחתי להעלות את העפרון לאצבעות, להניח ליד לרשות את ההגיון שבמילים שלי על הדף ומה שנותר עכשיו זה להתחיל לבכות, להפרד ולספר לך כמה דברים.

דבר ראשון- את זוכרת איך מדברים בכלל עברית?

דבר שני- אני אוהבת אותך

דבר שלישי- אני יתגעגע אלייך ואת כלכך תחסרי לי.

אני מקווה שאת קוראת את המכתב הזה עכשיו כשאת נמצאת מול החלון שבמטוס ושותה שמפניה ונהנת מהחיים, סוגרת תקופה שהייתה לך בישראל (אני מצטערת מריה.. כלכך מצטערת!!!- וכן, אני כן אוכלת את עצמי..), אני מקווה שזו הייתה תקופה טובה, שמחה, מלאה בהרפתקאות, בחברים, בתקווה, בגילויים, באהבה, -ובקיצור -בטוב!

הכרתי אותך בכיתה ד' זוכרת?

נכנסת לכיתה עם חולצת בטן ושרוולים ארוכים, תיק מרובע וסגול עם "101 כלבים וגנבים", עם בקבוק מים והיית עצבנית, ורק אני הסכמתי שתשבי לידי.

זוכרת איך בהתחלה שנאתי אותך ואז היינו חברות רק אחרי בצפר ובבצפר לא הראינו שאנחנו חברות בכלל?

ואז עבר כמה שנים עד לכיתה ט', הכרתי את מריה האמיתית, בשיחה אחת באיסי שאמרת לי משפט (שאני לא זוכרת מהו) שערער לי את כל המציאות.

התחברנו.

התחברנו מכל הכיוונים האפשריים שיש:

התגלנו, התנשקנו, התקשרנו, עישנו, צחקנו, דאגנו, התחבקנו. בקיצור נהפכנו לחברות הכי הכי, כמעט היה אפשר להגיד שנדבקנו אחת לתחת של השניה.

אז עכשיו לאיזה תחת אני ידבק עכשיו? עם מי אני יוכל לבנות ולגלות את עצמי? עם מי אני יצא עכשיו בחמישי שישי? עם מי אני ירקוד עכשיו במסיבות בקמפוס? עם מי אני ידבר על בנים? על קוסמן? על בנים שיש לי איתם "דברים חדשים ומעוררים"? עם מי אני יצחק? מי יבין את את הקודים הסודיים שלנו? עם מי יהיה לי את השפה של עצמי?

מה שאני מנסהלהעביר לך זה שאת תהיי חסרה, שאני יתגעגע אלייך, ושאחרי שתעזבי שום דבר לא יהיה אותו הדבר, ת'אמת-מאז שחזרת מגרמניה שום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר.

יש לי כלכך הרבה דברים להגיד לך עליהם תודה, להגיד לך עליהם סליחה, יש לי כלכך הרבה דברים עוד ללמוג ממך, ולהעריך בך!

יש בי עוד כלכך הרבה לתת לך, כלכך הרבה דבריםשאני רוצה שתקחי ממני, למרות שכשאני לידך אני מרגישה כאפס מוחלט. אבל עדיין יש בי עוד דבר או שניים- שבעזרתך למדתי להכיר אותם ולהעריך אותם.

אופ אני לא יודעת לאן עוד להמשיך.

אבל אני יודעת שיש ליעוד משו להוסיף- את פגעת בי רק פעם אחת, אתמול (שוב-סליחה), ביום שהילה ודנה היו, והיה לנו ריב, גדול, אמרת שם דברים שדנכנסו אלי כמו אל חץ והם ישארו שם עוד להרבה זמן.

אבל משום מה אני מרגישה שאני אוהבת אותך עוד יותר.

הזוי כמה חותם השארת בתוכי, חותם ששיך אך ורק לקיס.

קיס, האחת והיחידה, קיס שלא תשכח לעולם.

קיס, שתמיד יהיה לה מקום אצלי.

קיס, שהייתה אחותי התאומה שקבלה אותי ואת השגעונות שלי, ואת הטמטום שלי, ואת הבכי שלי, ואת הצחוק שלי, ואת הפחד שלי- ואת כל מה שבי.

קיס- שתמיד תשאר החברה המושלמת שלי, אבל שתמיד לא תהיה שלי, כי קיס היא קיס לעצמה בלבד, אורך חיים מטורף ויפה תואר, קיס עצמאי, דואג, מטיף מוסר,אבל מלטף באחת.

זאת את קיס, זאת תמיד היית את. תמיד היית ה-חברה שלי.

אני אוהבת אותך בכל אשר את.

ותבטיחי לי רק דבר אחד- מצדי אל תשמרי איתי על קשר, מצדי אל תבואי לבקר. רק תבטיחי לי- להשאר קיס האהובה שלי.

את תחסרי לי אהובה ואחותי התאומה הגדולה.

חח מילים הם כלכך בולשיט לאומת האמת שבלב, כי אףפעם אי אפשר באמת לתאר מה מרגישים.

אבל את יכולה להבין אותי נכון? זאת את קיס, זאת תמיד היית את. שהבנת שאהבת ושהיית

אז תשארי הקיס שלי, ובבקשה- לא רק בזכרון שלי אלא גם בחיים הפרטיים והחדשים שלך.

אני מאחלת לך בהצלחה, שמחה אהבה, אל חששות, תקוות שלא גוועות, חברים נרובים, שמחות מרובות, ציונים גבוהים, וגם אכזבות מדי פעםף, כי אי אפשר בלי האקשן של קיס הא?

אני אוהבת אותך, וכן זה ישאר תמיד.

שלך, לתמיד ולנצח.ש-קד.

נ.ב-

איפה השמחה שלנו? (marlboro)

ועוד דבר- שמרי על קשר- 239606709

                                מסן- [email protected]

                               אימייל- [email protected]

ותמשיכי לתת 2 אצבעות לאנשים טוב? - לי תשאירי את השלישית...

אני אוהבת אותך.