לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שלכת


ההיא שהולכת על עלי השלכת..

Avatarכינוי: 

בת: 33

ICQ: 239606709 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2007

פוסט מלא בהדגשות ובמצב רוח נפשי רגיש..


" אם מישהו אוהב פרח, שיש רק אחד כמוהו בין כל מיליון- מיליוני הכוכבים, די לו להביט בכוכבים כדי להיות מאושר..הוא אמר לעצמו.. אי שם הפרח שלי נמצא...אבל אם כבשה תאכל את הפרח, יהיה זה עבורו כאילו כל כוכבי השמים חשכו באחת!"

 

מישהי הקדישה לי את המשפט הזה פעם.. מישהי שנראה לי ששכחתי אותה בכל המעורבלת הזו שנכנסתי אליה.. מישהי שפעם אמרה לי שאני הוא הפרח שלה.. רציתי להזכיר לה עכשיו.. שהיא גם הפרח בשבילי... שבאותו לילה כן הלכתי וחפשתי בין הכוכבים לפני שהנחתי את הראש על הכרית. חיפשתי את הפרח ההוא.. בשמי הלילה הענקיים... ועוד לא חשכו לי הכוכבים.. אני החשכתי אותם.. ואני מצטערת על זה.. אני יאיר אותם אט אט.. אני מבטיחה...

אני מקדישה לך את המשפט הזה..ילדה..

מי שצריכה להבין- תבין...

 

אני שלושה ימים עכשיו אצל בני דודים שלי.. האמ נשאר לי כבר רק יום אחד...השעה עכשיו 10 דקות לפני שתיים בצהריים.. אני יושבת לתומי במרפסת אחרי שצעקתי על בן דוד שלי כי הוא שבר לי 8 ביצים על הרצפה... כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני שונאת ביצים וילדים קטנים.. אז זה לא הכי הלך ביחד.. ישבתי לי במרפסת.. האמת גם עשנתי סגריה... והתחלתי לחטט בארנק שלי ומצאתי מכתב של מריה שהיא כתבה למומולדת 15... התחלתי לבכות כי זה מכתב שישאר עכשווי לכל החיים.. הילדה הזאת פשוט יודעת מה להגיד... היא חסרה לי.. אני מודה.. ולא משנה אם אנחנו מדברו בטלפון... המרחק הוא לא רק פיסי.. המילים פשוט לא יוצאות לי... רק פיהוקים גדולים שמחסים על המילים... הלוואי והייתי יכולה לשנות אתזה.. הלוואי והיה לשתינו משו ממש חם, ריב, בכי, הגעה לשיחת נפש... אבל זה לא כך... ו..זה עצוב לי...

מציאות או לא מציאות הא?!

 

אגב.. מי אהב את הפוסט הקקודם שלי? זה אפילו קרה בלי מחשבה.. נכנסתי דרך הפלאפון של בת דודה שלי ולא ידעתי שהפוסט יהיה חסר כל.. אבל יצא בסופ מגניב לא? צריך לעשות אתזה מדי פעם.... לפעמים שקט וחוסר מילים מביעים הרבה יותר מסתם שטויות שיכולות לצאת לנו מהפה....

 

זה פוסט רגוע.. אולי עצוב.. זה פוסט שאני חשופה פה עכשיו לכולם... אני לא אומרת הרבה.. אבל זה מה שיש בזמן האחרון... שקט...

יש לי געגוע לרוב האנשים הכי קרובים אלי בחיים... פורגס, פינטו, הילה, מריה, ספיר, שנול, גיתול, וגם יקיר קצת....

הם איתי.. אתם איתי.. ואני שמחה על זה... אבל... יש לי דחף לחיבוק רגעי.. חח חיבוק של דנו...

 

וקצת משהו משעשע לפוסט מוזר שכזה... הייתי במשחק כדורסל- אוקרינה נגד ישראל... מצטערת מריה וגיא אבל- אני שונאת רוסים!!! ואיזה מזל שניצחנו אותם הם היו כלכך רעים... הייתם צריכים לראות איך אחד מהאוקרינים פשוט עלה על אחד השחקנים שלנו ונתן לו ברכיה ל.... תבינו לבד...

חחחחחח פעם ראיתם חצי מרוקאית חצי אשכנזיה נמצאת במשחק כדורסל?? חבל.. זה אחד הדברים המצחיקים.. אני כל שניה כמעט קיללתי או שצרחתי כמו משוגעת.. אח היה כלכך כיף...

 

היום אני מקבלת את הפלאפון שלי.. יש לי מספר חדש ו2 ג'יגה חדשים בפאלפון..בפוסט הבא אני יכתוב תמספר טלפון כי.. הוא חדש ולא הרבה יודעים אותו...

תבואו לבקר אותי.. אני מתחננת...

 

 

 

עד פה.. SHDIDA המוזרה.. לבינתיים... 

נכתב על ידי , 13/8/2007 13:50  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הילה ב-13/8/2007 20:03



8,735
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לshdida אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על shdida ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)