צדמבר הא?
נפל עלי המוזה להתחיל את סבב הפוסט האחרון לשנה 2007...
זה מתחיל בזה שהתחלתי למנות את החברים שלי באצבעות... איזה מזל שאין לי יותר מעשר אצבעות? כי אסור למנות אתכם!
איך עברה השנה? היא הייתה משפיעה נכון?
למשל בצפר עין כרם שכבה ט'... מי היה מאמין שנגיע לכיתה י'? מי היה מאמין שאנחנו נהיה אצמעים.. שחלק מאיתנו ילך.. ש75% מהשכבה יעשן... שנצליח קצת בלימודים.. שתהיה לנו את השביתה הכי טובה בארץ!! מי בכלל חשב על לסיים את הכיתה הזאת? אבל חזקנו את עצמנו ופתחנו שנה חדשה ברגל ימין בשכבת י'... (מי שנשאר..וגם חלק מי שלא נשאר...)
ועשינו את המקסימום לא לאבד אחד את השני בתוך הלחץ שמינה תפסה עלינו...XD
אם אני חושבת אחורה...ואני מנסה לחשוב אם הצלחתי להספיק את כל מה שאיחלתי לעצמי השנה... אם אני יגיד לכם את האמת?1 לא...
עשיתי את רוב האיחולים האמת.. כן עשיתי לופ אחד בסופרלנד.. (ובזה זה נגמר!) כן הצלחתי לשמור טיפה על קשר עם מריה.. כן הצלחתי להביא 100 אחד פיצפון במתמטיקה... וכן עשיתי שינוי קטן בעצמי... ואפילו הלחנתי שלוש שירים שלי... נהייתי מדריכה... אלא מטה יהודה!!! החניכים שלי שיהיו בריאים.. מופרעים אחד אחד אבל אני מתה עליהם... באמת שהם חמודים... עוד שלושה ימים טיול פסח.....(דנה!! אם את לא באה.. מי ישתרך איתי מאחור?!?!?!?)
הצלחתי לריב עם שיר ולהשלים איתה.... הצלחתי גם לריב עם ספיר ודנה ולהשלים איתן.. ומשום מה.. גם עם ליטל חדש...
אני רוצה גם להגיד תודה... תודה לכל האנשים שאתם יודעים מיהם.. על שחזקתם אותי.. ושהייתם איתי.. שהרמתם אותי כשנפלתי לתוך איפשהו לא מוגדר... תודה על בכלל שנולדתם כי יש לי אותכם.. ואני אוהבת אותכם כלכך!!
בונא איזה פוסט ייבשי! טוב לא נורא מותר מדי פעם לעשות כאלו.. אז אני יכתוב מה אני מאחלת לשנת 2008!!!! ואני יכתוב פה ציטוט קל של דנה... תמונה והופ נגמר הפוסט מוסכם?!
אני מאחלת לשנה הבאה.... שאנ ייצליח בבגרויות... אנ ימאחלת שאני יהיה שלמה עם עצמי... שאני יצליח לעזור לאנשים בכל דרך אחרת שהיא... שאני יעבור את טיול חנוכה בשלום... שאני יגמור את העבודה בהיסטוריה... שאני יעבור דירה בע"ה... שאני יהיה מדריכת א.א.... והכי שחוב... שאתם תשארו!
והציטוט הנבחר להיום הוא של דנה:
"בוקר טוב מאזינים יקרים.. זה הזמן לקום מהמיטה, לצחצח שיניים, לשתות את הקפה של הבוקר... והנה שיר אל אריק ברמן- יום חדש נפלא, בתקווה שמחר יהיה יום-חדש-נפלא!"
עכשיו קצת קשה, אתה חושב לוותר,
אתה הרי לא הטיפוס שנלחם בשיניים.
הופך שולחנות לעיתים רחוקות
וגם זה רק כדי לנקות את הרצפה עם קצת מים.
בבית קפה בפינה אתה דופק הופעה,
בין השכבות של העוגה הם מוחאים לך כפיים,
כשזה נגמר אתה בחוץ, מחפש איזה תירוץ
רק לא לחזור אל המרירות שמחכה לך בבית.
כי אלו ימים שהאומנות הפכה ליומנות,
אתה מלחין תאריכים ושעות בשבוע,
משחק משחקים, מנהל מאבקים עם ברביות וחיילי צעצוע.
"ועם הזמן", אתה אומר "זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!"
אז אתה נגרר לאיזה פאב והיא יושבת על הבר
וזה כבר ממש מאוחר, בערך ארבע וחצי,
היא משחקת בשיער ואז רושמת את המספר
ודווקא אז אתה נזכר בחיוך של האקסית.
ולך תסביר לה עכשיו שאתה עדיין מאוהב
באיזו אחת שרחוקה מכאן אלפי קילומטרים,
שנתנה לך תחושה שאתה באמת מאושר
אבל זו חרדת הנטישה שהתעקשה באמת הרי...
כי לא עשית לה טוב ולא הצלחת לכתוב
ובכלל היא,עזוב, עם עצמה מסובכת...
אז באותה נקודה, כשהיא כבר ארזה מזוודה,
אתה מרפה מידה ונותן לה ללכת.
"ועם הזמן", אתה אומר "זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!"
בדירת שני חדרים במרכז תל אביב ב-522 דולר לחודש,
כמובן ההורים,עם הרוב הם עוזרים,
לך זה עולה רק בשלווה ובחופש.
אבל זה עוד נושא לשיחה בינם לבינך,
על חשבונם ארוחה בטיילת של יפו.
הם נורא מודאגים שאתה לא ילד רגיל
וזה לא רק הדגים, יש איזה משהו מסריח פה...
הם עוד מקווים שתהיה איזה תלמיד מצטיין
באוניברסיטת ייל, תנחית אדם על השמש,
העגיל בלשון, הפסנתר בסלון, הסמים בארון,
לא נותנים איזה רמז?
"ועם הזמן", אתה אומר "זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
