לא מסיבת טבע

לא הפאב האזורי

לא מרסדס בנד באשדוד

לא אצל חברים

רק אני במיטה הנמוכה וערימת ספרים שנשבעתי לסיים עד 2006.

דווקא היה נחמד.

אני לא מהמדברות. זאת אומרת אני מהקשקשניות אבל לא מהמדברות. ואני דווקא רוצה, פשוט לא יוצא לי.

החברות הקרובות כבר יודעות שאי אפשר לדובב אותי, אני מומחית בהתחמקות. ואני אפילו לא טורחת לעשות את זה באלגנטיות, אם שואלים אותי שאלה שאני לא מסוגלת לענות עליה אני פשוט משנה נושא תוך התעלמות מוחלטת מהשאלה. וכששואלים אותי למה אני מחליפה נושא, אני נואמת בכישרון רב של פוליטיקאית ממדרגה ראשונה (שמעבירה קורסים במוסד לשמירה על סודיות בשבי הסורי) שהנושא פה זה לא אני, ואיך אפשר להתעסק עם השטויות האלה כשיש מעל 150 אלף הרוגים מהאסון בדרום מזרח אסיה ומעל 500 הרוגים בכבישים?!?!?

בד"כ זה כל כך מבהיל  אותן שהן עוברות לדבר על מזג האוויר. או על הלימודים, או על אורן וייגנפלד, איזה חתיך הוא הא?