טוב, גמרתי להיות ברוגז עם ישראבלוג.
תקופה לא טובה עוברת עליי בימים האחרונים, אבל לא באתי לקטר על חיי, באתי לספר שמכשירי חשמל תוקפים אותי. אני מוקפת בטכנולוגיה מכל כיוון וזה מבהיל אותי. בהתחלה הייתה רק טלווזיה ורדיו דיסק. הרדיו פעל כל הלילה הטלווזיה פעלה כל היום, דיסק נכנס ודיסק יצא, היה נחמד. סולידי. הכל בשליטה. ואז הייתי חייבת מחשב בקרוואן, כי לשבת אצל אחי הקטן בחדר ב-4 לפנות בוקר כדי לסיים עבודה בשיטות מחקר זה נורא לא לעניין, חוצמזה ההיבהובים של המסך הטרידו את מנוחתה של אימי שמאסה בכך שילדיה נופלים מהמיטה תוך כדי פירכוסים.
אז המחשב חדר לחלל הפרטי שלי בתקופת חג סוכות וליהודים היתה אורה ושמחה. פתאום הכל נהיה נגיש עבורי, יכולתי להמר בקזינו של שלמה המלך, להוריד שירים שאחי שונא ולכתוב בבלוג כאוות נפשי. הכתיבה בבלוג הפכה להיות נגישה וכבר לא ידעתי מה הגבול, איזה אירוע בחיי שווה דיווח בפוסט ("מצאתי תרופה לסרטן!") ואיזה סתם שולי ("3 לפנות בוקר, קמתי לעשות פיפי... חשבתי להגיד שלום לבלוג"). כמובן שעם המחשב נכנס גם האינטרנט ואיתו החיבור הכמעט תמידי למסנג'ר. עוד תוכנה ממכרת, איבדתי שליטה. מצאתי את עצמי מנהלת שיחות של 3 שעות עד האצבעות שלי דיממו מהפרקים, תוך כדי ציחצוח שיניים, דיבור בטלפון וגירוד בציצי. ואז גיליתי את עולם הקניות באינטרנט. אח! איזה עולם קסום ונרחב! קניתי כבר 6 ספרים, 4 פוסטרים לאספנים (להגנתי, 3 מהם מתנה ליומולדת של חברות) ו-פרו. ואיך שכחתי: דיוידי. הדיוידי- עוד מכשיר חשמלי, עשה קנוניה עם הטלווזיה ושניהם לחצו עליי לקנות סרטים (כי לקח לי זמן להפנים שיש ספריות השאלה).
אם אני רוצה לשמוע מוסיקה אני לא יודעת איפה לשים את הדיסק, המחשב הכי קרוב, דרך הדיוידי יש סאונד מעולה והרדיו טייפ יעלב אם אני לא אבחר בו.
בגלל שנורא רציתי לבטא את היצירתיות שלי בלימודים לקחתי סדנאות בפוטושופ, פלאש ועוד כמה תוכנות שמאלצות אותי לבלות שעות ארכות מול המחשב.
לאחרונה גם המקרר מבהיל אותי והקומקום החשמלי עושה לי עין רעה.
שתהיה כבר הפסקת חשמל.
(הייתה אחת, לפני שבועיים, היה קר וחשוך ונהדר, הדלקתי נרות בקרוואן והלכתי לבית של סבתא שלי לראות שהכל בסדר אצלה, נישכבתי לידה במיטה ודיברנו 40 דקות עד שהיא נרדמה, 4 ימים לפני זה לא מצאתי זמן להיכנס אליה והיא גרה בית לידי, אח"כ חזרתי לקרוואן, התקשרתי לחברה טובה ודיברנו כמו שמזמן לא דיברנו. היה שקט ונעים והאור של הנר הרגיע אותי, באותו לילה ישנתי טוב כמו שלא ישנתי הרבה זמן)