אם כן, חזרנו ללמוד.

חגיגות החזרה ללימודים דילגו עליי שכן השבוע הייית עסוקה בלהיות חולה ולהשפריץ נזלת לכל הכיוונים.

למעשה לא רק נזלת השפרצתי, גם מצברוח רע וציניות הופצו לכל עבר, בשל העובדה המצערת שאני, אידיוטית שכמותי, עדיין לא סיימתי עם המבחנים (2) והעבודות (5).

זה לא סוד שאי נוחות נפשית מביאה לאי נוחות גופנית ואני תוהה מה זה אומר, מבחינה נפשית, שחצי פרצוף כואב לי? (סינוסיטיז).הנחמה היחידה שלי היא שסוף סוף קיבלתי אנטיביוטיקה מרדימה, וכשחצי פרצוף כואב וקשה לנשום מהאף, הרדמות זה דבר מאוד קשה.

אופס, הפלתי פסטה קרה על המקלדת. (ידעתי שהייתי צריכה להזמין פיצה! אבל לא! אני והקמצנות שלי! הייתי חייבת לאכול שאריות מאתמול! ועכשיו אני נענשת....  גורל אכזר)

סתם, סתם,  אני סתם מקטרת, אני מנסה לסחוט גילויי סימפתיה.... זה עובד?