ביום חמישי, קצת אחרי הנאחס של רביעי הייתי שותפה לשתילה של עץ.

העץ- פלטפורום אם זה אומר משהו למישהו, נשתל קרוב לקרוואן שלי והוא מחליף עץ אורן ישן שנכרת לפני כשבועיים כי איים לפול על הבית של הסבים שלי.

אני, שהגינה שלי היא סוג של תחביב, עלזתי מהמחשבה לכרות בור ולשתול עץ שלא לדבר על כל המשמעויות הפצלניות שהצלחתי להוציא מזה. ממש חגיגה.

אז התחלתי לחפור לפני שיהיה חושך בחוץ, חפרתי-חפרתי-חפרתי ואז העמדתי את העץ בבור כדי שאבא שלי יראה וימחא לי כפיים.

להלן תמונה: 

העץ בבור , ברקע: הקרוואן, השקיעה והמחסן.

למחוא כפיים ולפרגן זה לא הסגנון של אבא שלי, הוא אמר ש"חסרים עוד עשרים סנטים" (מה זה "סנטים"? האם רק אבא שלי ממציא מילים?) גייס את אחי למשימה והם תיקנו את עמל כפיי.

אני, כיאה לסיטואציה, נעמדתי בצד והתרכזתי בלצלם, ככה שותלים עץ ! קבלו:

קודם חופרים

אחר כך שמים את העץ בבור

אחר כך מכסים באדמה

מכמה כיוונים, אוקיי?

אחר כך משאירים את כלי העבודה על הדשא כדי שהבת הבכורה שרק צילמה תיתקע בהם עם הבוהן של הרגל.

חזק חזק ונתחק!

ושיהיה לכולם שבוע טוב וטרקטור ענק!

שלום.