לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


זה תמיד מצחיק עד שלמישהו יוצאת עין.

Avatarכינוי: 

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2006

שיפוצמאניה


הו כן, היה כייף.

עכשיו, אחרי שאדי הצבע התנדפו לחלוטין ואני כבר לא רואה כפול ומדברת ג'יבריש אני יכולה לסכם את חווית השיפוץ שהיא בעיקר חווית הצביעה והזזת הרהיטים: היה תענוג!

 

5 שנים. 5 שנים אני גרה בקרוואן הזה. כבר כשקיבלתי אותו הוא היה קצת מעופש, אבל  לי לא היה אכפת, אני שהעמדתי מסדרים לתפארת מפקד מג"ל ומפקד הנח"ל לא התרגשתי מקצת ליכלוך בפינות. גררתי צינור השקייה מהחצר והשפרצתי על הכל מבפנים. אחרי שסיימתי להטביע את הקרוואן וכל המים נספגו ברצפה (שעד היום לא ברור לי ממה היא עשויה, רק שהיא נראת כמו מגרש כדורסל) עשיתי טקס טיהור קצר ונשבעתי שמעכשיו: כל שישי ספונג'ה!

 

זה החזיק מעמד עד שהתחלתי להיות סטודנטית. גם לעבוד, גם ללמוד וגם לנקות את הקרוואן?!?! מה אני? סופר וומן????

 

כן.

אבל 5 השנים שאני חיה כאן הטביעו את חותמם על הקירות שקיבלו גוון ...(אההה) מעניין. 

 

אז נפלה ההחלטה. הקירות יצבעו!

המשימה החשובה הוטלה על אחי החייל שמתכנן לרשת את הקרוואן כשאני אמות או אעבור לניו יורק, מה שיקרה קודם ולכן כדאי שיתרום קצת. המנוול 'חלה' בדיוק ביום של הצביעה המתוכננת (סתם הנגאובר של כוסית) ואני, שכבר רכשתי ציוד צביעה בכ-כמעט 400 ש"ח, לא יכולתי לתת לציוד לשבת ככה סתם.

 

אז התנפלתי על הקירות מזויינת במברשות, יה בייבי!

 

מתוקף היותי בחורה פמיניסטית בחרתי ( עצבני) שלא להתמודד עם כל כך הרבה צביעה ביום אחד, אז משימת צביעת הקרוואן הוסבה למשימות: צביעת החדר המרכזי - שתתקיים באותו יום, ומשימת צביעת חדר השינה והמקלחת שתתקיים למחרת, אי"ה.

 

זה לא בדיוק מה שקרה, אחרי שנתפסו לי הכתפיים, הגב, שרירי התאומים, הדו ראשי, התלת ראשי והצוואר ואחרי שהקרנית שלי כוסתה כולה בטיפות של צבע לבן החלטתי שזמן התאוששות יהיה הולם.

4 חודשי התאוששות למעשה, שנגמרו ביום חמישי.

זהו. זה נגמר! רבותיי, משימות צביעת החדר המרכזי, חדר השינה והמקלחת הושלמו! וזה לקח רק ארבעה ומשהו חודשים! הידד!

 

להלן תמונות מהאירוע, או : איך צובעים קרוואן בארבעה וקצת חודשים.

 

בשלב הראשון יש ליצור בלאגן אטומי (זהירות! תמונות קשות לצפייה!)            אבוי.              נראה מי יימצא את הברווז.

(התמונות האלו עושות לי לחצים בחזה)

     

 

בשלב השני, יש לכסות את הבלאגן האטומי

 

הו, מרגש.              השקיעה מהחלון , בצד: רוח רפאים. סתם, ארון מכוסה.

(זה כבר יותר טוב)

 

ועכשיו לצביעה!

 

יהיה לי סגול לילך במקלחת!              לילך! אני רציתי לילך! איך לעזאזל יצא כחול אפור??!

(בסוף יצא מהמם)   

 

ולקינוח: עושים צחוקים! (עם שרון ונמש באמצע הלילה, באמצע הבלאגן)

התמונה של שרון, היד של נמש, החזה שלי.              איפה הברווז עכשיו?

 

יצא ליגה!

 

 

למרות האזהרות ישנתי בקרוואן אפוף אדי הצבע, לכן תופעות לוואי ייתכנו בהחלט זונות! (טורט למשל).

 

למחרת כבר יצאתי במחולות וניקיונות והיה תענוג אמיתי. (מה אני אגיד לכם? אני סוטת ניקיון) כל כך נקי ומסודר פה שאפשר לאכול מהרצפה.

אני שוקלת לערוך מסיבה לרגל חגיגות חמש השנים, אבל  כ ל - כ ך  נקי ומסודר פה שרק המחשבה על אורחים שנכנסים לפה עם נעליים עושה לי טיקים בעין.

 

נראה.

 

 

וזהו! נגמר הפוסט!

 

 

נכתב על ידי , 11/4/2006 22:00   בקטגוריות סיפור עם תמונות  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוק ב-17/4/2006 16:04



31,325
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוק. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוק. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)