במסגרת העבודה שלי אני נתקלת מידי פעם בכל מיני מצבים לא פשוטים אשר דורשים ממני קצת יותר מחשבה והתמודדות.

התמודדתי עם חניך בהתקף טורט, חניכה שהקיאה עליי, חניכה שטענה שהוטרדה מינית (צעקו עליה, זה דומה) ועוד כל מיני דברים מלבבים שכאלו.

אתמול זכיתי להתקל בסקסולוג לא מוצלח. זה קרה במסגרת ערב כייף לצוות.

התוכנית האומנותית של הערב כללה אכילה מרובה וסקסולוג לקינוח.

הסקסולוג היה לא טעים.

אחרי ההרצאה שלו אני יכולה להגיד שראיתי הכל:  להיות סקסולוג משעמם זה באמת כישרון.

איך אפשר להיות משעמם כשזה הנושא?!? אדון סקסולוג! יש לך נושא שמעניין את כולם, עם פוטנציאל לווידוים חושפניים מהחומר שכולם אוהבים (מי ציחקקה כשהוא דיבר על אנאלי?) ו-אביזרי המחשה!!!  

ד"ר בני (שם בדוי, בלי צחוק, לטובתו) איך הצלחת להרוס את זה?

(הבאת את אישתך, צעקת כל ההרצאה כאילו דיברת למינימום 300 איש, הבאת צעצועים ישנים, לא חידשת כלום והיית נורא קיצוני לשני הכיוונים! החיים הם לא רק פין ופות! תתעדכן!)

נורא סקסי, בעיקר הפצע.

הוא כל הזמן שאג "אל תקראו בספרים!", הספרים לא עושים סקס!" ועוד כל מיני צעקות שנועדו לשכנע אותנו לבוא אליו לטיפול במקום לחפש פתרונות בספרים ולי לא היה נעים להגיד שאני דווקא מאוד משכילה מ"סקס עכשיו" שאני קוראת בימים אלו

(כן, אני יודעת, רק עכשיו גיליתי אותו. תמיד הייתי לייט בלומר.) הוא עוד היה צועק עליי.

אפרופו "סקס עכשיו", שיואו, הוא נורא אומנותי.

אפרופו "סקס עכשיו" נאמבר טו, שיואו, אין לי.

אבל, לא לשם כך התכנסנו.

חזרה לסקסולוג.

הוא היה גרוע.

הלאה מהסקסולוג: לבוטן. משה, שתמיד היה לה טיימינג של כוכבת קלונוע הביאה את בוטן להופעת הבכורה מול הצוות לערב הזה ובגלל שרובנו נשים, בוטן זכה למנת חזה לערב אחד שהוא לא קיבל בכל חייו (חודשיים):

ואם כבר חזה, אז הנה אחד לסיום, מנותח לתפארת מדינת ישראל:

 ובנימה אופטימית זו.