שלום שלום ויום כיפור שמח לכל הכופרים.

יאללה נכתוב פוסט. שיהיה. (כבר ראיתי ורוניקה מארס, כולם שונאים את כריס, כמה סרטונים מעפנים ביוטוב ואת שני הפרקים הראשונים של העונה השלישית של ניפ טאק)

ביום שישי שעבר החלטתי שיהיה טוב לנקות את המחשב במפנים. פריקית של נקיון שכמותי לא מסתפקת בניגוב לח של הקופסאות מבחוץ אלא חייבת לנקות מבפנים. הטכניקה לא מסובכת: אני מנתקת את כל החיבורים מה-מאחורה של המחשב, פותחת משני הצדדים את הקופסא, מוציאה לשולחן שבחוץ ועם קומפרסור (מכונה ממש ממש כבדה שמוציאה אוויר בלחץ גבוה ועושה רוח שיכולה להעיף פילים) מעיפה את כל האבק לאוויר המושב.

אחרי הניקיון היסודי המחשב כנראה נכנס להלם ואחד המאווררים הפסיק לעבוד. אנחנו לא נטיח האשמות עכשיו בקומפרסור שכן הוא רק עשה את העבודה שלו. בכול אופן, קראתי לד"ר מחשב. לד"ר מחשב יש שלושה ילדים ואישה שעובדת אחר הצהריים מה שאומר שהוא יכול לבוא רק בבקרים, מה שאומר שאם אני בדיוק עובדת אז הוא לא מגיע, מה שאומר שכבר שבוע אני עם המחשב ככה:

שככה יהיה לי טוב.

בשישי שבת העברתי סמינר לבני נוער איכותיים במיוחד, באכסנייה לא רחוק מהירקון, כן כן- בתל אביב. מי שמכיר אותי יודע שאני ותל אביב לא הולכים יחד, אבל אם כבר תל אביב, אז בשישי אחה"צ. ורק באזור הזה.

(נמש, מזהה כמה? רחם, מזהה מישהו ספציפי?)

ועכשיו אנקדוטה לא משעשעת: זוכרים שבפוסט הקודם ציינתי שתחפשו אותי בפינת אבן גבירול וארלוזורוב? אז שתדעו שהייתי שם. וחיכיתי לכם ואף אחד לא בא! חוץ משתי בחורות שישבו בקפה הילל והביטו בי בזמן שצעדתי מולן. מעריצות אה? תדעו לכן שבגללכן לא הוצאתי את המצלמה וצילמתי שוב את השלט ועכשיו לא תהיה לי סדרה של אותה תמונה שנה אחרי שנה ואני לעולם לא אופיע ביוטוב!

בין מות המאוורר למותי מעייפות אחרי הסמינר עשיתי עוד כמה דברים אבל לא צילמתי אותם ולכן אני לא זוכרת אותם. השבוע לא קיים מבחינתי.

אני הולכת לעשות חשבון נפש (לראות עוד שני פרקים של ניפטאק, הסדרה הנכונה ליום כיפור) שנה הבאה אני אצום. אולי. טוב נראה.

 היו שלום.

00:34 -השם ישמור (כי בכל זאת יום כיפור) חצי מזמן הצפיה כיסיתי את העיניים!