לפני שבועיים אור סו, אני לא יודעת בדיוק, אני לא משהו במספרים, חגגנו יומולדת לאבא שלי. 'חגגנו' זו הגזמה קלה, ציינו את האירוע באכילה מחוץ לבית - זה יותר מדויק.  באזור שבו אנחנו גרים לא חסרות מסעדות ובתי קפה איכותיים ונעימים ככה שמעולם לא הרגשנו צורך להתגלגל לעיר הקרובה בשביל חווית מסעדה. הפעם משום מה, לאבא שלי נמאס מהמסעדות המוכרות והוא רצה משהו חדש. אז אמא שלי הציעה את 'פרימור' באשדוד. ולא סתם באשדוד, בקניון באשדוד "וזה כמו יוטבתה בעיר" אמרה אמא שלי.

אמא, בחייך.  מה כבר יכול להיות מעניין וטוב במסעדה  שדומה ליוטבתה בעיר ועוד בקניון? אז לא לקחתי מצלמה.

הו קטנת אמונה שכמותי. 

ראיתם פעם נרות מקוטג'?  מזל שלאחי יש פלאפון עם מצלמה!

וכוכבים בקניון?

וקיר טיפוס בקניון?!

כל כך קל לשעשע אותי.

וזה הפלאפון של אחי שאיתו צילמתי (טוב לא בדיוק זה) ומיד אחריו הפלאפון שאני רוצה (עם מצלמה של 3.2. מג פיקסל!)

בדרך החוצה עברנו דרך חנות רהיטים. החנות עצמה כבר מזמן נסגרה אבל לאבא שלי זה לא הפריע לבחון אופציות לסלון חדש. עד שהמאבטח ביקש ממנו לקום מהספה הוא מאוד נהנה. בתמונה שפה הוא בדיוק תוהה מה בדיוק הבעיה של האמא של המאבטח ואיזה סוס יאור נחת עליו.

והאוכל? היה מצויין! יותר אני לא משמיצה אוכל במסעדות שמזכירות את "יוטבתה בעיר" וממוקמות בקניונים. למרות שיוטבתה בעיר זה באמת איכס כבר כמה שנים. תודו.

הקטע הנ"ל הוגש לכם באדיבות אחי שניזכר סוף סוף, אחרי שבועיים (אור סו כאמור) לשלוח לי את התמונות שצולמו במצלמת הפלאפון שלו.