האם ידעתם שעמוק עמוק בפנים, אני בעצם פרחה שכונתית?
בשני בערב, דגנית ואני, כיאה לפרחות שאנחנו, קבענו להיפגש לקניות בתחנה המרכזית בתל אביב.
למה? כי דגנית רצתה נעליים חדשות ובראשון היה לה יומולדת.
למה בתחנה? כי אני נשבעתי שראיתי שם פעם חנות נעליים במחירים מה-זה זולים!
למעשה המונח שהשתמשתי בו היה" נפלו ממשאית".
למה בכל זאת בתחנה? טוב אני מודה, רציתי להתחכך קצת בחיילים.
אז התלבשנו יפה והתקלחנו, וקבענו בשבע בקומה התחתונה. זוג כורדיות שכמותנו.
המטרה: להשיג לדגנית את נעליי חלומותיה
האמצעים: כסף ופלרטוטים כבדים עם מוכרים בתחנה.
החלטתי שהשנה אני חוגגת קריסמס! אני יודעת שכל שנה אני מחליטה את זה ולא מבצעת, אבל השנה זה יקרה, אתם תראו!
בסוף יצאנו שתינו עם זוג נעליים חדשות ונוצצות, במחיר מופקע ולחץ בצדדים, וחוויה אנתרופולוגית שלא נשכח בחיים.
ובעניין אחר: בסופשבוע האחרון לקחתי את הצוות לגיבושון באזור ירושלים וביום שבת עשינו יוגה צחוק בגן הורדים.
אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להמליץ לכולכם, זו חוויה מופלאה.
תראו איזה יפים הם כשהם צוחקים!
מתה עליכם, אתם נותנים לי כוח.
ובנימה אופטימית זו, שבוע טוב.
נ.ב -רונה רשמה פוסט! רוצו לקרוא! קישור בכפתור מימין. (כבר שמתי לך שני קישורים בבלוג, אני לא שמה עוד אחד, את יודעת איזה סרבול זה בשבילי לשים קישור בלי פרו??? בטח שיש קשר! מה את מבינה?!? 
)
נ.ב.ב -התמונות נראות זוועה, אני יודעת. זה לא אני, זה ישראבלוג וההגבלות הפשיסטיות שלו!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
