בסה"כ, השבוע היה בסדר.

בתחילת השבוע גלגלתי את עצמי לתיכון כדי להגיש את דוחות העבודה שלי ומצאתי את עצמי במהלכו של אירוע פח"ע מדומה. התיכון הוסב לאזור מלחמה וזה היה קצת לא נעים לנפש הרכה שלי. מה היה שם? תלמידים מאופרים כמו פצועים, יס"מניקים באמוק, שוטרים, מכבי אש, מכונית תופת, מחבלים שמחזיקים את י"א 1 כבני ערובה ועוד אטרקציות משובבות נפש שכאלו. להלן תמונות שלא אני צילמתי אלא אחד התיכוניסטים:

ככול שמתקרבים לחופשת הפסח, הלחץ עולה וכשאני לחוצה אני לא מאוד נחמדה. אני מרגישה רע ונראת רע והקרוואן נראה עוד יותר רע, אבל לא מצאתי דקה לנקות וגם לא ממש התחשק לי.

בשישי קמתי בשש, כדי להתחיל לעבוד בשבע, כדי שבתשע וחצי אני אהיה פנויה ללוות את אמא שלי לצניחה חופשית שאבאשלי קנה לה לכבוד יום הולדתה ה- 50. אכן, הטירוף הוא תורשתי במשפחת פוקוס (עוד תמונות ברעל):

אמא שלי חותמת על מסמך שמשחרר את המקום מאחריות במקרה שהיא בטעות מתה או משהו כזה.

והיום, היום הייתה פה חגיגה, החברים של ההורים הגיעו לארוחת שחיתות ושיכרות. אגב, מה הסימן בשביל בת לעזוב את המסיבה של אמה? כשמתחילים לדבר על חילופי זוגות. אמאלה!!!