שוב ניסית לסחוט סימפטיה ע"י תרגיל העלמות נוסח "רונה", אבל זה לא עבד, ושוב אף אחד לא תהה אם אני שוכבת מתה באיזו תעלה.

אבל בשבועיים האחרונים בהחלט הייתי קרובה לזה: בהתחלה פיטרו אותי מהעבודה - כי אני סטודנטית לא כי אני לא טובה!, אח"כ התחרטו וביטלו את הפיטורים, אח"כ איזו חניכה סתומה (לא שלי, שלי כולם חכמות!) האשימה אותי באיזה שטות ואח"כ התחרטה על זה ואח"כ קרה עוד משהו אבל זה כבר מסובך מידי בשביל להסביר, וגם , כלבי האהוב והקטנטן נעלם לו. למעשה מאז שהוא נעלם התחיל המזל הרע. מעניין אם הוא שבר מראה לפני שהוא הלך... סתם זה לא מצחיק, פוקי שוב הביתהההה!!!!  (מה כלבה מיוחמת יכולה לתת לך שאני לא ??? , אני לא מצפה לתשובה.)

ממחר תקופת מבחנים. למה? למה?? למה??? הלימודים כול כך נחמדים לי, אבל למה כל המבחנים האלו?

(איך לפעמים דווקא התמונות הפשוטות של הוורד משקפות את המציאות בדיוק?)

טוב.

עוד בלוג חסר משמעות.

נהדר.