לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


זה תמיד מצחיק עד שלמישהו יוצאת עין.

Avatarכינוי: 

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

זיכרונותיי מהטסט של פג'ואי ועוד דברים


 

בעוד אני מתאוששת מטיפול עשרת אלפים של פג'ואי הגיע מכתב אהבה ממשרד הרישוי שמודיע לי שעליי לחדש לו את הטסט. החתיך הטמבל, כצפוי – לא עבר את המבחן וככה יצא שההוצאה על הטסט הכפילה את עצמה בתיקונים, יימח שמם של המוסכניקים הארורים. חוץ מהערבים, אלו התייחסו אליי כמו אל מלכה.

 

איזה טוכעס! סיפרתי לכם שפעם היתה לו דלת לבנה?

 

חולה עליו. 

כמה ימים אחרי מקצה השיפורים, ביום רביעי בבוקר כשאתם השתכשכתם בפוך וצמר, אני עטפתי את עצמי במיטב בגדי החורף שיש לי* הנעתי את פג'ואי מוקדם ויצאנו לכיוון הרכבת באשקלון. אפילו לא הספקתי לצאת מהמושב כשפג'ואי הכוסית נרטב קצת מלמטה והשתתק.

בגלל שיש לי עבודה צדדית כהייטקיסטית תל אביבית ומיהרתי לפגישה לא היה זמן לגילויי עצמאות ומיד התקשרתי לאבא שלי שיחלץ אותי ואת פג'ואי. כדי לא להרגיש לגמרי מפונקת יצאתי לדחוף את פג'ואי (בגשם!!!) לשוליים (וכמעט דרדרתי אותו לשדה, אבל למה להיות קטנוניים?) עד שאבא יבוא.

     
  
  

 

אבא הגיע, גרר את פג'ואי הביתה ואח"כ לקח אותי לתחנה. איחרתי בשעתיים, פגישה א' נדחתה, פגישה ב' התקיימה,  חזרתי הביתהעם משה באוטו החמים והמתפקד שלה.

 

בבוקר חמישי, למרות יום של התייבשות פג'ואי סירב להניע ואני הזמנתי גרר. הגרריסט הוא גם "המניע- שירותי חילוץ" ובמקום לגרור את פג'ואי הוא החליף 4 פלאגים. באותו יום במסגרת עבודתי העיקרית שוב נכחתי בסיטואציה בה אנשים מבוגרים לובשים תחפושות וזה אפילו לא פורים. בנוסף, לראשונה בחיי, קבלתי תמורה כספית לעבודה גראפית שעשיתי וזה שינוי מרען כי עד עכשיו קיבלתי תהילת עולם וסנאדות. שזה מוטות עץ. כן, כמו בימי הביניים. כבר עבדתי בשביל פחות, אני מאוד זולה.


  

  אין תמונות של העבודה גראפית כי לא צריך להיסחף עם הפתיחות.

 

בשישי בבוקר הייתה לי פגישה חשובה מאוד (!!!) ושוב פג'ואי לא הניע. הוחלט רשמית שפג'ואי מתעלל בי. הרמתי טלפון עם גוש בכי (ענק!!!) בגרון ל"המניע –שירותי חילוץ" ששחזר איתי צעד צעד איך ניסיתי להניע ואז סיכם במומחיות "הבעיה אצלך".

כן, הבעיה אצלי. אני מציפה, חונקת ושורפת את המנוע ובכללי מתייחסת אל פג'ואי כאל גרוטאה ולא כמו שאני אמורה להתייחס אליו שזה אל נסיך שניקו לו את הקרבורטור, החליפו לו פלאגים, גלגלים, חופש היגוי, לוחית רישוי ... בקיצור,סתם הצפתי ושרפתי, כרגיל.

 

ואם זו לא מטאפורה ! אין לי המשך.

בברכת שבוע טוב.

 

* כי עמוק עמוק בפנים אני רוצה שיצלמו אותי לאיי לוק.

נכתב על ידי , 2/2/2008 20:42   בקטגוריות סיפור עם תמונות, סכמ"ש  
62 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אסתר ב-6/2/2008 19:53



31,328
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוק. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוק. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)