טוב, אני אתחיל מהסוף: סבתא שלי נפטרה לפני שבוע.
השבעה היתה לי נעימה מאוד. כי כזו אני, מקאברית. סתם, משפחתית.
לפני שסבתא שלי עשתה את מה שהיא עשתה, אני עשיתי כמה דברים מעניינים וכמובן שצילמתי כדי לחלוק איתכם.
הייתי בצעדת ירושלים, שם צילמתי שלל תמונות ציוניות ונדושות להחליא:
במעמד זה אני רוצה להתנצל בפני הירושלמים שנפגעו במהלך הצעדה, זה לא אנחנו זו רוחמה אבהרם והשטויות שלה.
ותאמינו לי, לנו זה כאב יותר, צעדנו מהכותל עד טדי!!! צעדנו! ברגל!
בטדי גם צילמתי את התמונה הראשונה של שעועית*, היא אחותו של בוטן**, כן, משה*** שוב בהריון והיא אוהבת שאני מכריזה על זה בבלוג, לכן הפוזה.
קיטניות זה שמחה.
חוץ מזה גם הספקתי להיות בים ולהישרף אחושילנג, אפילו התייבשתי וגססתי, אחרי שהנפיחות מהבצקות ירדה התחלתי להתקלף כמו מצורעת. אני אחסוך מכם את התמונות הקשות, גם את זו שבה רואים איך הרגליים שלי בוהקות בחושך (נשבעת) מרוב אדום. ככה זה כשאת מרכזת אנרגיה סולראית ברגליים.
במקום זה, הנה תמונה שצולמה ביום חמישי האחרון במכללת ספיר, כבר הבנתם שקטעים שם:
ובנימה!
אופטימית!
זו!
שבת שלום!
*אחותו של בוטן שטרם נולדה
** הבן של משה שכבר נולד, לפני שנתיים למעשה
*** חברתי ההריונית בעלת השם המעניין
יואו! איך אני אוהבת כוכביות! יו, איפה דפי?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
