שטויות, הכל שטויות גמורות! לאיזו מטרה משמשים חיינו? הרי כל אחד מאיתנו סופו להיכחד.
אין לכם להתייחס למלוא פשטותו של הכליון, אלא למובנו הטוטאלי.
איזו משמעות יש לאדם לשוטט על פני האדמה, לשאוף, לנבור, להציב מטרות, כשבסופו של יום נחרץ גורלנו לרדת לטמיון ואף לרדת למעמקי תהום הנשיה.
נוקפות השעות, הימים, החודשים והשנים ואין באפשרותו של אדם לשנות פני הדברים.
לעולם לא יברא האומניציאנט כפי שמעולם לא נברא בן האלמוות.
האנושות תתמיד בחיפושה אחר תשובות. כשאחדים ירוצו במלחמת חימוש המידע, אחרים נותרים מאחור, חכמים יותר מקודמיהם, אך כסילים גמורים בהשוואה לאחיהם.
הסקרנות יקיריי, הסקרנות היא המניעה, השואבת, הדוחקת את כולנו אל תוך מערבולת בלתי נדלת של יאוש ותחרותיות עיוורת. הן מצד המתחרים והן מצד המתבוננים. לנצח יעלו השאלות שעליהן לענות. לנצח תשובותיהן יעלו תזות, שעליהן יבססו תשובות, שעל גבן יונחו האנטיתזות, שלהן תשובות שאינן ניצחות, או לא, שלהן.
ויתרונו של האדם הסקרן, האדם השקדן, האדם היודע! על פניו של בור ועם הארץ. כשם יתרונו של אדם מבין עולם כשפה אחת אל מול אדם אשר שפתו שלו אינה שגורה ומובנת. הרי איך?, איך! חי האדם תחת כיבוש שבחר כאשר אינו יכול להבין את בחירתו שלו, כשאין ביכולתו ליצור את התקשורת הבסיסית עם בני מינו. אך גם כל זאת שטות גמורה הרי גורלם של הזוג ידוע מראש.
אינינו יודעים לסופה של האנושות כפי שאין לנו לדעת את תחילתה.
אך סוף סופו של כל אחד ואחד היה, הוא, ויהיה להצמת לעולם!
הכיצד יכול אדם בר שכלתה ולוגיקה בסיסית לחיות עם הידיעה שלעולמי עד היכולת להותיר חותם אינה ברת השגתו.
אז תאמר שמו של האדם נשמר ע"י בבניו. שקר והבל! הרי יוצא חלציו בעצמו מוחק את שמותיו של אבותיו. ויתרה, מדוע ירצה להרע לאחר, בשר מבשרו, ע"י נטילת החלטת נתינת החיים לעולל, כשביודעין יגרם גם להוא סבל דומה כאשר יתגבר וישכיל וישיג את אותן מסקנות.
יהיו הדברים לעולם כשם שהיו לעולם. והגלגל סובב וחוזר וסובב וחוזר. והכל חסר משמעות והכל שטות אחת גדולה.
אל נכון לנגוש כי קיימת עדיפות לאדם מן הבהמה? אומר אדרבה ואדרבה! כי אכזר הוא האדם על פני הבהמה ובבינתו ומצפונו מוטל הקולר. וסופם שיניהם להאסף אל עמם.
אך אל לנו ליטול חיינו. לכל אחד מאיתנו ניתנת האפשרות לשנות, למצוא ולהמציא, גם במידה בה איננו נותיר את חותמנו, ההתמדה בניסיון להפוך לנצחיים גם אם בשמנו בלבד, וגם אם באופן החלקי ביותר. ועל כך לכל אחד יש לשמוח בקרבו כי קללת החיים מתנתו היא גם כן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: