אז קודם כל, טירונות.. שסיימתי, ואם לפרט בכמה משפטים אז:
- אחת היחידות שכל השבועיים הראשונים לא הורידו לפק"לים.
- הבת היחידה שהורידו אותה ל 16+16 [בשבוע השלישי].
- למדתי שאפשר להתעפץ[ איך שלא כותבים את זה ] בעמידה.
- גיליתי שאני צלפית.
- הבנתי עד כמה אני פציפיסטית.
- מנות קרב זה לא משביע.
- למדתי לעשות קיפול מעטפה.
מתחילת הקורס עד עכשיו:
- גיליתי שאפשר להתעפץ תוך כדי כתיבה, מה שהופך את זה לבעייתי לעשות מבחן.
- הבנתי למה בנות משמינות בצבא כל כך.
- למדתי לא לסמוך על הצבא כי הוא קודם כל יעשה לפי הצרכים שלו, ואני אגיע לאן שאני רוצה רק אם זה הצרכים של הצבא.
- בנים מרכלים פול.
- הצטערתי שאני לא מכירה מספיק שירים בעברית.
- ניסיתי לישון למעלה במיטת קומותיים.
- מה שהוביל להתקף חרדה [לא ידעתי שאני יכולה לקבל כאלה].
- זה לא עניין אף אחד ואני עדיין ישנה במיטה למעלה [אולי בגלל זה אני מתעפצת תמיד].
- מה שהפריד ביני לבין להיות מצטיינת בראור זה שרוך שנפתח בריצה.
- כמה שיש לך יותר פז"מ ככה אתה נותן לזה פחות חשיבות.
- אם יש לבנאדם יותר פז"מ ממישהו ביומיים והוא מתלהב עליו זה דוחה וגורם לי לרצות להשתיק אותו.
- לוקרים זה מסריח.
- למדתי לעשות קיפול 8.
- אם את לא מתכוונת להיות קרבית אין לך סיבה להתעקש לשקול בצו ראשון יותר ב50.
וזהו.. בינתיים זאת רק ההתחלה.. ואני כבר לא מתה על זה.. אבל גם פה יש ואני בטוחה שגם יהיו רגעים טובים, ויעבור..
צ'ימו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
