אני מתגעגע להרבה אנשים, אנשים קרובים, רחוקים....
פשוט אני תמיד או שבעבודה או בקריית שמונה עושה שיעור נהיגה או פשוט אין תזמון לי ולחברים שלי להיפגש בגלל שהם עובדים בוקר ואני ערב... זה דפוק יוצא, אני רוצה לצאת עם החברים שלי יום אחד להשלים פערים בין אחד לשני.
אני יודע שאנחנו חיים במאה 21 ויש פלאפונים, אבל לדבר הפלאפון זה כסף, אבל עזבו כסף... כסף זה לא מה שחסר לי, אני רוצה לדבר עם הבנאדם פנים אל פנים לראות ושבת...
החברים מחו"ל, אליהם אני ממש מתגעגע, כי מי יודע מתי אני אראה אותם עוד אולי אני לא אראה אותם בכלל...
יש לי חבר משיקגו שהוא באמת אחד מהחברים הכי טובים שלי וכשהוא היה עדיין לבארץ פשוט אני הייתי בא או הוא היה בא אלי והיינו מדברים...
עכשיו הוא בחו"ל והתקבל לאוניברסיטה והוא הולך ללמוד לתואר להיות פרופסור שבודק את כל התרופות שיש, שבאמת שיצליח בזה.
יש עוד אחת שמלטביה, כן... היא הגיעה לפני שבועיים לארץ, היא קרובת משפחה של אחד מהחברים שלי, היא פשוט גדלה, והיא ממש יפה, ממש אפשר לדבר איתה על הכל, אבל די היה קשה בגלל שהיא לא יודעת עברית והייתי צריך לדבר איתה ברוסית , אבל אני לא ממש מדבר ברוסית, פה ושם אבל יותר מזה לא ממש, לפני כמה ימים היא נסעה לאשקלון ומשם היא תטוס חזרה, יום לפני הנסיעה שלה לאשקלון ישבנו בחצר שלי ודיברנו , פשוט לא רצינו במיוחד היא ללכת לישון ופשוט ישבנו ודברנו על כל מה שעלה לראש וזה ממש היה נחמד, חבל שזה נגמר, יום למחרת התגעגעתי ורציתי להתקשר לחבר שיחזיר אותה לקצרין, אבל.....