בלוגיעדה

הפרשה התמוהה שבה נאסר ביום ראשון האחרון על נועם חומסקי לחצות את מעבר אלנבי כדי להגיע להרצאה באוניברסיטת ביר זית היא מטרידה כל כך,  שאני מתקשה לסלק אותה ממוחי. 

ניסיתי לחפש איזה שהוא הסבר הגיוני לאיוולת הזאת,  או לפחות לשמוע מפי האחראים לה תירוץ שייראה כמו הסבר הגיוני   -   ולכן קראתי את הדיווח המפורט שניתן על כך ביום שני האחרון בעיתון הארץ.   בשל עייפותי המופלגת ביום ההוא (כמוסבר בפוסט הקודם),  הקפדתי לעבור על המאמר באיטיות וביסודיות, מתחילתו עד סופו,  ומסופו לתחילתו,  וגם באלכסון,  שמא אחמיץ (בערפיליי המנומנמים)  פרט כלשהו.  גם פירקתי פִּסקאות אחדות מתוכו לגורמים ראשונים והרכבתי אותן בחזרה  -   ובכל זאת לא הצלחתי להבין דבר:  שום נימוק לא התחבר (מבחינה תחבירית או הגיונית) למשנהו. 

בין השאר נטען שם, ש'אילו רק היינו יודעים ככה וככה,  אזי לא היינו עושים את זה ואת ההוא'   -  אבל איש לא חשב שצריך להסביר למה,  אפילו אם לא ידענו 'ככה וככה',  אי אפשר היה לעשות משהו אחר.  ודומה שגם לא הוברר מדוע,  לאחר שנתברר סוף סוף ה'ככה וככה',  לא הציע משרד הפנים איזה שהוא תיקון,  שלא לדבר על התנצלות.

יש כל מיני מעשי הבל (ולפעמים גם מעשי נבלה) שעליהם אפשר לפחות לטעון (ביושר או בלעדיו),  שהם נובעים מתוך רצון למנוע איזה אסון פוטנציאלי.  אבל מהו הדבר שניסו למנוע כאן,  במעשה השטות הזה   -   קצרה בינתי מלהבין. האם חשש מישהו במשרד הפנים שנועם חומסקי   -   מלומד כבן שמונים,  בעל שם עולמי בבלשנות,  שמצטיין בדעות פוליטיות שנויות מאד במחלוקת*      -    עלול לשתול במוחותיהם הקודחים של הסטודנטים בביר-זית רעיונות אנטי-ציוניים שעליהם עדיין לא השכילו לחשוב בעצמם?

המאמר שדווקא הייתי רוצה מאד לראות בהארץ הוא משהו בסגנון הדמיוני הבא:

ראש הממשלה זימן אתמול אל לשכתו את שר הפנים (מצידי אפשר גם את שר החוץ,  ואני יכולה לחשוב גם על קנדידאטים נוספים) ואמר לו דברים ברורים בזו הלשון:

-   'או שאתה מניח על שולחני (תוך 24 שעות) הסבר מניח את הדעת לשערוריה האחרונה,  כולל הצעות אופרטיביות לתיקון המעוות   -   או שאתה עף'.

מה שמחזיר אותי לכותרת הפוסט הזה.  כלומר,  אם להעביר את הדיון למחוזות זואולוגיים:  המחשבה על התקרנפות מסוימת במקומותינו היא אכן מטרידה  (ואפשר לקרוא הרהור על אודותיה בפוסט האחרון של תום).  אבל מה שמציק לי לא פחות הוא השאלה,  כיצד ייתכן הדבר,  שאף אחד עוד לא הפך כאן לציפור.

(* אגב,  גם משנתו הבלשנית שנויה במחלוקת בלתי מבוטלת  -  ואינה חביבה עליי באופן אישי   -  אבל זו עדיין לא סיבה לחסום בפניו את מעבר הגבול).