בלוגיעדה

(זהירות,  ספויילרים,  אף כי קלי-משקל)

בסרט "הקונצרט"  שראיתי לפני כשבוע:   האמרגן הרוסי,  שריד מן התקופה הקומוניסטית,  עומד מאחורי הקלעים של האולם בפאריס,  לחוץ ומיוזע נוכח ההתחלה הכושלת של ההופעה שאותה ארגן,  מגלגל עיניים לשמיים ומתחנן:

- "אלוהים,  אם אתה קיים   -   זה הזמן להוכיח את זה."

(ואחרי שאלוהים מוכיח את זה,  הוא צוהל:

-  "אני לא מאמין!  יש אלוהים!")

ובסרט הבריטי "הפלסטיקאי",  שראיתי (חלקית) בטלוויזיה,  אומר גיבור הסרט (שבנו התאבד)  לכומר שממליץ לו לפנות לאלוהים ולדבר אתו:

-  "אם יש אלוהים,  אני לא בטוח שהוא יאהב את מה שיש לי להגיד לו.  ואם אין,  מה הטעם."

הגיוני.