בלוגיעדה |
| 7/2010
עוֹרבָא פָּרַח ביום ראשון בבוקר השמיעו בקול המוסיקה יצירה כלשהי של מוסקובסקי, וציינו שמבצעת אותה "תזמורת משרד ההגנה של ברית המועצות (לשעבר)". הכינוי העסיסי הזה דִגדג את דמיוני, גם אם ביצירה עצמה לא מצאתי שום דבר ראוי לציון, וגם שכחתי מה היתה. חשבתי שזה יכול להיות נחמד מאד, להרכיב תזמורת של משרד ממשלתי ישראלי כלשהו - למשל, משרד הפנים (או אולי משרד החוץ, או משרד התמ"ת, ושמא שלושתם יחד) - ולהקפיד לשלב בתוכה, בתפקיד מרכזי, את צמרת המשרד, ובראש ובראשונה את השר האחראי - ואז לשלוח את כל הכבודה הזאת לסיבוב הופעות והַקלָטוֹת בחו"ל, רצוי באירופה. אני כמובן אינני אחראית לטיב המוסיקה שתופק מתזמורת כזאת במסעה בַּנֵּכָר, אבל גם לא מאד אכפת לי. ברשעותי-כי-רבה, האפשרות הגלומה בהטרדת שלוותם של האירופים באמצעות הביצועים המוסיקליים האלה אפילו קוסמת לי במקצת. מכל מקום, מה שחשוב באמת הוא שבזמן מסע ההופעות הזה נהיה אנו כאן, בארץ הקודש, פטורים זמנית מעונשם של המוסיקאים המחוננים הנ"ל, ונוכל להתנחם - בחום המהביל שיישאר עמנו לפחות עד אוקטובר - בעובדה שתודות להיעדרם המופלא לא יוכלו האחראים על המשרדים האמורים לגרום כאן שום נזקים משמעותיים. והרי אין זו נחמה של מה-בכך.
| |
|