בלוגיעדה

לפעמים שווה לצפות בסרט שלם בשביל משפט אחד (להלן ספויילרים קלי משקל,  בעצימות נמוכה).

למשל ב-Sneakers הוותיק מאד, כשחבורת ההאקרים החמודים נדרשת לתת לאפ.בי.איי איזו תוכנה נכספת שנפלה בידיהם,  אחת כזאת שכל העולם מוכן להרוג בשבילה את שאר העולם. הם נאלצים להיכנע ולמסור אותה,  אבל לא בלי לדרוש קודם כל (וגם לקבל) פיצוי הולם:  אחד מהם מבקש מחיקת עוונות,  השני חושק במכונית מפוארת, השלישי מזמין לעצמו ולאשתו טיול בחו"ל,  וכך הלאה  -  עד שאחד מהם צועד צעד אחד קדימה,  שואף אוויר ברגש ומכריז:

- "אני דורש שלום עלי אדמות ורצון טוב כלפי בני האדם."

("I want peace on earth and goodwill toward men "   -   והידד לאתר הסרטים imdb שאפשר למצוא בו הכל על הכל).

משהו בבקשה האחרונה מחריד את שלוותו של האיש-של-האפ.בי.איי (שדווקא בלע בשקט,  גם אם בעקימת חוטם,  את כל הבקשות הקודמות)  -  והוא גוער בכעס במתקן העולם הצעיר:

- "אנחנו ממשלת ארצות הברית!  אנחנו לא עושים דברים כאלה!"

("We are the United States Government!  We don't do that sort of thing").

או למשל בסרט שראינו השבוע בטלוויזיה,  משהו על חטיפת רכבת תחתית בניו-יורק.  לקראת הסוף נפגשים החוטף (ג'ון טרבולטה) והאיש שניהל מולו את המשא ומתן  (דנזל וושינגטון,  שנחשד בעצמו בלקיחת שוחד,  בצדק או שלא בצדק),  ומנהלים שיחה ראשונה פנים אל פנים.  טרבולטה מציק לו בעניין השוחד ושואל אותו מה אמרה אשתו כשסיפר לה על הכספים שקיבל.  וושינגטון מנסה להתחמק,  אבל עונה לבסוף:

-  "היא לא אהבה את זה,  אבל היא הבינה."

("She... wasn't happy,  but she understood ")
טרבולטה אינו יודע את נפשו,  ומתמוגג:

- "אה! הנה,  זו היא האהבה," הוא מסביר לוושינגטון.

("?Well,  that's love,  right ").

- "לא," מתקן אותו וושינגטון,  "זה נישואים.  זה משהו אחר."

("No,  that's marriage... that's another thing ").

זה הצחיק אותי.  גם ראש המשפחה חייך.