בלוגיעדה

אמנם שצקה נתנה לי פטור מתמונות ויזואליות,  אבל לא נשארו לי תיאורים מילוליים מתאימים,  אז השתדלתי מאד אצל ראש המשפחה,  והוא נעתר וחיפש בין קבציו ומצא את התמונה שלהלן.  אינני יודעת מה שם העץ,  אבל הוא צומח בחצר האחורית של הבניין שלנו,  ובמשך שבועות ספורים בכל שנה,  סמוך מאד לפרוץ האביב,  הוא נדלק בפריחה האדומה שבצילום.   אחר כך באים החמסינים הראשונים והורגים את הפרחים ושומטים את כולם אל מרבד עצוב למרגלות העץ.  שאז הוא מתכסה בעלווה ירוקה,  סמיכה,  השורדת היטב את הקיץ עד לסתיו.  בסתיו נושרים כל העלים והעץ נשאר במערומיו כל החורף.  ואז נדלקים שוב הפרחים האדומים.  וחוזר חלילה.  אני רואה אותם מדי יום ממרפסת הכביסה שלי,  וכשנחה הרוח על ראש המשפחה,  הוא פותח לרווחה את החלון בחדר ומצלם את העץ מכל זווית אפשרית.

                                                                                                     (צילום והתקנה בפוסט:  באדיבות ראש המשפחה.)