לא שייך לנושא העיקרי שבחדשות, אבל בכל זאת:
בעמוד 5 בצד בעיתון הארץ של היום, אחרי כל הדיווחים וההגיגים על תקיפה באיראן ועל התקיפות בעזה והטילים - מצאתי הבוקר ידיעה קטנה על המסר שהעביר לאחרונה נתניהו לשופט בית המשפט העליון סלים ג'בראן. נתניהו גיבּה שם "את החלטתו [של ג'בראן] שלא להצטרף לשירת ההמנון" בטקס המפורסם ההוא. נאמר שם גם שנתניהו "מעריך את העובדה שג'בראן בחר לכבד את שירת ההמנון בעמידה", וכי לדעתו אין לצפות "מאזרח ערבי שישיר 'נפש יהודי הומיה' ". זה נראה ממש כאילו נתניהו עיין בפוסטים ובחילופי תגובות בבלוגים של ישרא ובמקומות אחרים והחליט לאמץ את הדברים השפויים שנאמרו בהם. בהמשך נמסר שאפילו בוגי יעלון "כינה את הביקורת [על השופט] 'תמוהה, מיותרת ונודפת ריח רע של רדיפה' ".
אמנם קצת באיחור וקצת אחרי כל הדיונים החשובים על הפצצה - אבל בכל זאת שמחתי למצוא שם את הידיעה הזאת. לפעמים - לעתים רחוקות - גם נאמרים כאן, פה ושם, כמה דברי היגיון והגינות. חבל שלא יותר בקול רם, וחבל שלא בזמן אמת, ובכלל חבל שהם נקברים בעמוד 5 בצד (על פי העימוד החדש של העיתון, זה כבר כמעט סוף הגיליון) - אבל טוב מאוחר (תרתי משמע) מאשר לעולם לא.
בסיום הכתבה הקצרה עוד דווח כי השופט ג'בראן עצמו מוסיף לשמור על שתיקה בעניין - מה שמוכיח שלמרות הכל היה בפרשה ההזויה הזאת שחקן אחד חכם באמת.