בדיוק ב-12:00 יצאה השמש מבין העננים. נזכרתי שמיום שני בכלל לא יצאתי מהבית, ולכן מיהרתי ללבוש מעיל וצעיף, לקחתי מטריה וכפפות (אמא שלי הייתה יכולה להתגאות בשיקול הדעת הבוגר והאחראי שהפגנתי) ויצאתי לכמה סידורים זריזים.
חלקים אחדים בעיר נראו כאילו עבר על פניהם טייפון, אבל הרוב היה בסדר. לכמה דקות היו השמיים ריקים לגמרי מעננים והשפיעו על כולם מטוּבם הכחול. היה קר ממש, אבל בלי רוח אכזרית.
אף שלא ירד גשם, מילאו קולות המים את האוויר - פכפוכי מרזבים, זרימות בתעלות שבצידי הכבישים ואל תוך סורגי הניקוז, וסתם טפטופים מענפי העצים. זה הזכיר לי את הפרק השני של "חורף" מתוך "עונות השנה" של ויוואלדי. כשחזרתי הביתה כבר התחיל להתענן שוב, אבל שימחתי את לבי בחיפושים אחר הפרק האמור ביו-טיוב ובתוצאותיהם הטובות.
אז הנה הטפטופים והפכפוכים אליבא דוויוואלדי בוונציה. באמת, אפשר לשמוע את הטיפות.