בלוגיעדה

...וּבאוֹתָם

רגָעים רחוֹקים של דִּכָּאוֹן,

ירד על העוֹלָם

מָסָך סָמיך של עֲרָפֶל עָכוּר,  וחָצַץ

בּינִי

לבין החלָקים האחרים של הבריאה,  אֲשֶר

הִתמידו בהִתנהלוּתָם

העירָנית.  לדָבָר

מן המוֹצאוֹת אוֹתָם

לא היה כָּל קֶשֶר

אלַי.

כמו שַׂחקָנִים בסרט אִלּם

הם הֶחֱווּ מֶחֱווֹת,  אֲבָל קוֹלָם

לא יָכֹל לפרוץ את המָּסָך הסָמִיך אשר סָגַר

עָלַי.

אפילו צחוֹקָם המָּתוֹק של הילדים

הַמּדַדִּים על הדֶּשֶא

בנעליהם הקטַנּוֹת,

במכנסיהם הַתּפוּחִים,

מרַשרשי החִיתוּלים,

לא הִגִּיעַ

עָדַי.