הקואופרטיב

מה כותבים בפוסט ראשון? הוא רצה לכתוב על המריבות שלנו - הרי אנחנו רבים כל הזמן. היא חשבה שעדיף לדווח על המקומות שאנחנו הולכים אליהם - זה יוסיף להילת הידוענים שאנחנו מנסים ליצור לעצמנו. ושוב התעורר ויכוח.

הוא: "למה רבים? תכתבי קולניים. המילה הזאת כואבת לי."

היא: "מה הבעיה שלך? שוב אתה מפחד שהשכנים ישמעו?"

הוא: "זה לא השכנים. זו את. את מלחיצה אותי. ולמה את כותבת את המרכאות אחרי הנקודה כמו בספרים?"

היא: "אוף, אתה מתעסק בשטויות. ככה אני רגילה וזה גם יותר הגיוני."

הוא: "מה, את מנסה לרמוז פה משהו?"

היא: "ממש לא. אני רק אומרת את דעתי. שהיא במקרה הזה קובעת, כי אני זאת שמקלידה כרגע. אתה התייאשת וקמת מהכיסא, ועומד פה עם מעיל ותיק ועוד שנייה יוצא מהדלת, אז יש לך בעיה. אני אעשה פה מה שאני רוצה."

הוא: "אני הולך. ביי."

וכך הסתיים הפוסט הראשון של הקואופרטיב. מבטיחים להיות יותר קריאטיבים בהמשך.

הוא: "וכחנים. לא קריאטיבים."

היא: "לך. לך."

בתוכניות להיום - ללכת לראות מה קורה במיצג הסלואו בכיכר רבין (במיוחד אם ירד גשם. אם לא אפשר ללכת גם ביומיים הבאים). מודים שרצינו להשתתף, אבל פיספסנו את ההרשמה.

הוא: "את רצית."

היא: "לא נכון. אתה גם התלהבת."

הוא: "מה?!"