הקואופרטיב

הלכנו לכיכר, לראות את מרתון הריקודים של האמן היווני, אבל מתברר שזה כבר נגמר בצהריים. שוב פספסנו אירוע תרבותי-עירוני מכונן.

הוא: מי ניצח?

היא: זה לא רוקדים עם כוכבים. זה אמנות.

הוא: טוב, אז בואי נרקוד.

היא: פדיחות.

על בניין העירייה יש מבצע חדש -שלח SMS ותידלק נורה. ההכנסות קודש לעמותת עלם. אם הבנו נכון אפשר לשלם עם לבן או כחול. כחול כמובן עולה יותר. כסוציאליסטים אדוקים כמובן לא שלחנו. שהמדינה תדאג לכל המסכנים.

בדרך חזרה תכננו את ארוחת הבוקר של מחר.

היא: בוא נקנה מצות ונעשה מצה ברייט.

הוא: אומרים מצה בריי.

היא: טוב. בוא לאם פם.

הוא: אבל אני רוצה שקשוקה.

היא: לא אוהבת. חוץ מזה יש לנו רק לחם דגנים וזה ממש לא מתאים לשקשוקה.

הוא: טוב. בואי נכין פנקייקים.

היא: טוב. אז מה אוכלים היום?

הוא: את הבולונז עגל של ברז.

היא: אבל היא לא הזמינה אותנו.

הוא: טוב. בואי נביא סרט וזהו.

היא: סבבה.